חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, אינו עוד מנהיג של ארגון טרור, וחיסולו אינו דומה לשום חיסול של בכיר בזרוע הצבאית של חמאס או חיזבאללה. התקיפה ביום שישי היא לא פחות מרעידת אדמה עצומה במזרח התיכון ובעולם הטרור כולו שתכה עוד גלים שקשה כרגע להעריך את עוצמתם. מדובר במכה חסרת תקדים לחיזבאללה שמאבד את הדמות המשמעותית ביותר בארגון מאז הקמתו, זה אובדן חסר תקדים לאיראן שאיבדה את הסוכן מספר אחת שלה מחוץ לגבולות לאיראן. וזו מכה גדולה לכל ארגוני הטרור שראו בנסראללה את האיש שהצליח להכניע את ישראל ולהפוך אותה ל"קורי עכביש", ולא יותר מכך. עד אתמול.
נסראללה היה כמעט מורה רוחני לארגוני טרור, בכל הקשור לפוליטיקה, לטרור ולחיבור ביניהם. הוא מונה לתפקיד מזכ"ל הארגון בגיל 32 בלבד, כמחליף יחסית מפתיע לעבאס מוסאווי (שישראל חיסלה ב-1992), והפך מהר מאוד לכוכב עולה בשמי הטרור העולמי. במידה רבה הוא הצליח לשנות את פני האזור, בוודאי את פניה של לבנון. חיזבאללה תחת הנהגתו, הפך ממליציה קטנה ומבודדת לאימפריה צבאית שחלשה על כוחות בסוריה כמו גם בתימן ובעיראק.
ייתכן שהיו אלה הקשרים ההדוקים למנהיג הרוחני של איראן, חמינאי, שסייעו לנסראללה להיבחר ב-1992, אך הוא הוכיח חושים פוליטיים מפותחים שלא היו מביישים אף פוליטיקאי בעל עשרות שנות ניסיון. ראשית, הוא קידם את השתתפות חיזבאללה בבחירות לפרלמנט באוגוסט 1992 לראשונה אי פעם, ונציגי הארגון זכו בכל שמונת המושבים שבהם התמודדו. חיזבאללה הפך לארגון פוליטי לגיטימי בתוך לבנון, על אף שהמשיך להחזיק בנשק בניגוד לשאר הארגונים. הצעד הזה הפך את חיזבאללה לארגון החשוב ביותר בקרב השיעים (שהיו הקבוצה הדתית הכי גדולה בלבנון) אל מול אמל שעד אז היה הארגון מספר אחת. נסראללה גם זכה להילה מיוחדת של מנהיג צנוע, בניגוד לפוליטיקאים אחרים, כזה שמוכן לאבד את היקרים לו ביותר במסגרת הג'יהאד מול ישראל. בנו מהדי נהרג בהתקלות עם כוח צה"ל ב-1997.
הנסיגה של ישראל מלבנון במאי 2000, ולאחר מכן מלחמת לבנון השנייה, הפכו את נסראללה לדמות נערצת בכל רחבי העולם המוסלמי, כולל הסוני. הנה קם האדם שהצליח "להכניע" את ישראל שוב ושוב, האיש שהצליח להביא את ה"נאסר מן אללה" (ניצחון מהאל). אך ההצלחה גם יצרה בעיות. מועצת השורא שאמורה להוביל את חיזבאללה הפכה לחבורה של מעריצים, רובם בני משפחה וחברים קרובים – ונסראללה נהנה ממעמד שלא ניתן כלל לערער. הוא הקים גופי תקשורת שכולם משרתים את חיזבאללה ואותו, תחילה אל מנאר ולאחר מכן את אל-מיאדין, בהבינו את החשיבות של תקשורת ההמונים בכיבוש הלבבות והחשיפה לכל העולם הערבי רק הגבירה את היוהרה והעיוורון שלו. והחטא הגדול ביותר שלו הוא שאיפשר את האיראניזציה של לבנון, ואת תהליך השתלטותה של איראן על המדינה.
האחיזה בהנהגת חיזבאללה במשך 32 שנים הובילה אותו לבצע טעויות ועוד טעויות, והאחרונה המשמעותית ביותר הייתה "ההזדהות" עם חמאס והחלטתו לתקוף את ישראל ב-8 באוקטובר 2023. נסראללה היה בטוח שישראל חלשה מדי, מפוצלת מדי מכדי להעז ולתקוף את חיזבאללה באופן עצים. בסופו של דבר, למרבה האירוניה, מה שהרג את נסראללה זה לא אחר מיחיא סינוואר.
חיזבאללה משלם כעת את חטא היוהרה של נסראללה. מדובר בארגון שבחלוף כשבועיים בלבד של התכתשות עצימה מול ישראל נראה שבור, לפחות מורלית. יש לו עדיין יכולות צבאיות למכביר, אך אין לו פיקוד, אין לו שליטה. היורש שסומן להיכנס לנעליו הגדולות מאוד של נסראללה הוא האשם ספי א-דין, בן דודו של נסראללה מצד אמו שכנראה לא יחרוג מהקו של נסראללה, לפחות בשלב הראשון. הארגון ינסה להוכיח "עסקים כרגיל", אך יתקשה בכך עד מאוד. ובניגוד לחיסול של מוסאווי ב-1992, הסתלקותו של נסראללה, תותיר חלל גדול בארגון, בלבנון ובמפת הטרור העולמי, שספק אם מישהו מיורשיו יצליח למלא בשנים הקרובות.
נסראללה הפך לדמות נערצת בכל רחבי העולם המוסלמי, כולל הסוני. הנה קם לו האדם שהצליח "להכניע" את ישראל שוב ושוב, האיש שהצליח להביא את ה"נאסר מן אללה" (ניצחון מהאל)
