לאחר שינוי הנחיות ההתקהלות של פיקוד העורף, בוטלה אתמול העצרת המרכזית של משפחות החטופים בתל-אביב, והצטמצמה הנוכחות בהפגנות ברחבי הארץ. בהתאם להנחיות, התקיימה הפגנה קטנה יותר בשער בגין. "אנחנו לא יכולים להישאר בבית ולתת לשיח הציבורי לעסוק אך ורק בהישגים הצבאיים", אומרת עינב צנגאוקר, אמו של מתן שחטוף בעזה, בערב שאחרי החיסול המשמעותי של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ברובע הדאחייה בביירות.
"אין מחלוקת שאלה הישגים מופלאים, חיסול נסראללה ושאר הבכירים", היא ממשיכה. "כרגע, מי שנמצא בסכנה ממשית הם החטופים. אנחנו חייבים להמשיך לעמוד, גם אם יהיו טילים וגם אם איראן תתקוף וגם אם האדמה תפער את פיה, אנחנו נמשיך לזעוק את זעקת החטופים שנמצאים במנהרות וקולם לא נשמע". צנגאוקר מאשימה: "אנחנו מסרבים לוותר עליהם לעומת ראש הממשלה, שמבחינתו אנחנו כבר מנצחים".
בנאומו בעצרת האו"ם, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח "להשיב את כל החטופים", אבל היא מתייחסת לאמירות שלו שלשום כ"אמירות ריקות מתוכן". "הניצחון שלנו יהיה אך ורק כשמתן ויתר החטופים יגיעו הביתה למשפחותיהם", מסבירה. במהלך ההפגנה אתמול, ניגש קצין מחיל האוויר לעינב. השניים לא מכירים. "אמרתי לו שאני מבקשת ממנו שיגיד בשמנו תודה, ללוחמי ההגנה האווירית, לטייסים, לכל מי שעוסק ופועל להביא את החטופים שלנו. זה היה מפגש כל כך מחזק, כל כך מרגש, ביקשתי ממנו שלא ישכח את החטופים ויודה בשמנו לכל מי שעוסק בכל הזירות".
מירב לשם גונן היא אמא של רומי גונן, וגם תושבת כפר ורדים שבגליל המערבי. "אני שמחה על מה שקורה. כל האזור מטווח ללא הפסק. אני שמחה שפעלנו סוף-סוף בחכמה ובאומץ. אבל מטרת המלחמה היא התנאים להחזרת החטופים. אני מצפה שעכשיו ימנפו את ההצלחה המטורפת הזאת, את תחושת הניצחון, ויחזירו את הבת שלי ואת כל שאר החטופים", היא משתפת. לשם גונן מאמינה שנתניהו יפעל לפי רצון העם. "אני חושבת שהוא, בתור מנהיג של מדינה כל כך עוצמתית וחזקה, יהיה כמו העם שלו – אמיץ, חכם, וימנף את ההצלחות שלו בצפון גם לחטופים". "אני לא מרגישה שהשיח השתנה", היא מציינת, גם בזמן שהמערכה בצפון מסלימה. "השיח צריך להיות הביטחון, וברור שעכשיו זה הולך לתחושת הניצחון, אבל השאלה היא לאן לוקחים את זה. אם השיח יהיה רק 'בואו ניכנס ללבנון', אז כל העם יהיה בבעיה, לא רק החטופים. גם אם יהיו יומיים של שמחה שתיתן כוח - מצוין. שיקחו את ההצלחה הזאת ויחזירו את כולם".
בעצרת לשחרור החטופים בכרמי גת, פנתה אתמול נילי מרגלית, שורדת השבי, לחברי הכנסת: "אני מסרבת להאמין שישראל הופכת להיות מדינה שבוחרת להקריב את אזרחיה בשביל פוליטיקה זולה".
בעצרת בצומת הקשתות, דיברה ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר שבשבי חמאס. ימית חזרה לא מזמן ממשלחת לניו-יורק, שאליה היא יצאה במציאות אחת וחזרה במציאות אחרת לגמרי. בשיחה עם “ידיעות אחרונות” היא סיפרה על הנסיעה: “התחושות של להיות שם ולשמוע מה קורה היו קשות. אנחנו מסתובבים בעולם ומדברים על החטופים שלנו ועושים הכל, וזה מרגיש שעוד הפעם הממשלה שלנו מחפשת הישגים, כשההישג היחיד שצריך לחפש הוא המילה עסקה. נוח לדחוק את החטופים הצידה כדי להביא משהו אחר, ואני מדברת בתור פליטה מהבית. הם כבר מעל שנה שם. גם האופוריה שיש עכשיו, זה באמת הישג אדיר ובאמת לצד הנסיבות והרמת הלחיים באולפנים - עדיין יש לנו 101 חטופים בארץ. שום דבר אחר לא משנה את זה, אנשים באמת שכחו שיש חטופים בעזה. גם לפוצץ ביפרים זה מטורף, וגם לחסל את נסראללה, אני מעריצה את כל המעורבים בזה. אבל ראבק, מה עם להחזיר אותם הביתה?” "העיניים על הצפון, הלב שבוי בעזה!" זו הייתה הכותרת של העצרת אתמול, בהובלת קהילות ניר עוז ובארי, לצד תושבי קריית-גת וציבור ישראלי רחב שהצטרף לקריאה לשחרור מיידי של כלל החטופים. אביה של נילי, אליהו (צ'רצ'יל) מרגלית, נרצח ב-7 באוקטובר, וגופתו עדיין מוחזקת בשבי. "האם מחיר הדמים שמשלמים אזרחי ישראל ו-101 החטופים שווה את ההימנעות והחשש שלכם לצאת נגד ראש הממשלה?" היא קראה. "לחטופים אין חירות. אין את החירות לעמוד במנהרה, לראות אור יום, לאכול, להתרחץ, לקבל חיבוק. אין כלום. יש אימה בלתי פוסקת. אל תפנו להם גב. אל תפנו לנו גב".
