הורדת דירוג האשראי של מודי'ס הייתה צפויה בהתאם לתחזית השלילית שניתנה בהחלטת החברה מפברואר, אבל העיתוי מחוץ למועד הרגיל, ההפחתה בשתי רמות והותרת התחזית השלילית גם לאחר ההפחתה בשתי דרגות מהוות החלטה חריגה ביותר, שמשקפת את הערכת החברה שהסיכונים הגיאופוליטיים וההשלכות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל עלו בחדות, לטווח הקצר והארוך.
המשמעות הישירה של ההחלטה, שחומרתה לא הייתה חזויה על ידי השווקים, היא שעלות האשראי למדינה - ריבית על האג"ח הממשלתי למימון הגירעון - תעלה. בעקבות זאת, צפויה עלייה בריבית על האשראי במשק, שכן הריבית על האג"ח הממשלתי מהווה סמן לכל הריביות במשק. העלייה בריבית, לצד הגידול העצום בגירעון עקב המלחמה, ועליית החוב בעקבות זאת, תביא לכך שהמקורות שיופנו לתשלומי ריבית על החוב יגדלו מעתה ולשנים הבאות. אם מוסיפים לכך את העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון לאורך זמן, צפויות להידחק ההוצאות על שירותים ציבוריים – בריאות, חינוך, רווחה והשקעה בתשתיות – שעוד לפני המלחמה היו צנועות יחסית, וכל אלו יחייבו גם עליית מסים משמעותית.
הנימוקים של מודי'ס להחלטה מתמקדים בהשלכות המלחמה המתמשכת, התעצמותה בצפון, בסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים, בהיחלשות הכלכלה לאורך זמן וצפי לירידה בפוטנציאל הצמיחה, במצב הפיסקאלי לאורך זמן, בהתנהלות הממשלה, באי-הוודאות הרבה ביחס ליום שאחרי המלחמה ובהיעדר תוכניות ממשלתיות להתמודדות עם ההשלכות.
בהקשר של המדיניות התקציבית, ראוי לציין כי מודי'ס אינה מקבלת את הערכת שר האוצר שהגירעון יהיה 6.6 אחוז תוצר בתקציב 2024. וכן, אינה מאמינה שהצעדים שהוכרז עליהם בתכנון (המאוחר) של תקציב 2025 יתממשו באופן מספק שיביא לגירעון של 4 אחוז תוצר שעליו הכריז שר האוצר וצופה גירעון של 6 אחוז תוצר.
ראוי לציין כי החברה התריעה בהודעתה הקודמת ביחס להתנהלות התקציבית, אך הדבר לא מנע את ההחלטה להגדיל את תקציב 2024 לצורך המשך מימון המפונים באמצעות "קופסה תקציבית מיוחדת" תוך פריצת מגבלת ההוצאה. וזאת במקום לממן את ההוצאה על ידי הפחתת הוצאות אחרות ושינוי בסדרי העדיפויות, קיצוץ הכספים הקואליציוניים וסגירת המשרדים המיותרים, ולא הביא לכך שהדיונים על תקציב 2025 יתחילו בזמן כדי למנוע את המשך עליית החוב הציבורי.
בנוסף לכל אלה, החברה גם הפחיתה את ציון הממשל של ישראל, כדי לשקף "את ההידרדרות בחוסנם של המוסדות והמשילות". בהקשר זה מציינת החברה את העובדה ששר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון בניגוד לפסיקת בג"ץ.
מודי'ס כבר הוציאה כרטיס אדום כפול לממשלת ישראל, וכרטיס צהוב נוסף; חברות הדירוג הנוספות והשווקים צפו בכך וצופים בשבע עיניים בהתנהלות הממשלה.
אחד הרכיבים המרכזיים שישפיע הן על הביטחון, הן על תמונת המצב התקציבית והן על הצמיחה הוא תוואי הוצאות הביטחון שעל בחינתו עומלת עכשיו ועדת נגל. חשוב שהתוואי שיקבע יתבסס על תפיסת ביטחון ואיומי ייחוס עדכניים לצד ההערכה של צורכי המשק והחברה והצורך להבטיח את המשך שגשוגה של כלכלת ישראל. רק כלכלה משגשגת תוכל "לשאת על גבה" נטל מוגבר של הוצאות ביטחון. בקביעת תקציב הביטחון, יש לאמץ תפיסה בסיסית של ניהול סיכונים בכל החזיתות (לרבות המשקיים-פיננסיים).
התעצמות הלחימה בצפון כרוכה בעלויות גבוהות שהאוצר יידרש לתת להן מענה בשבועות הקרובים, ומימונן באמצעות עוד "קופסה תקציבית מיוחדת" עלול לפגוע עוד באימון השווקים וחברות הדירוג. גיבוש תקציב 2025 בהקדם, שיעמוד במסגרות התקציב שעליהן הכריז שר האוצר, תוך התאמת סדרי העדיפויות בהוצאות כך שיתמכו בהתאוששות הכלכלית ויאפשרו להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים, יוכל לסייע למדינת ישראל לצלוח גם את המשבר הקשה שכולנו חווים בימים אלה, למצות את החוזקות שיש בכלכלה ובחברה בישראל, ולחזור ולשגשג.
פרופ' קרנית פלוג היא סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר
