מעטים הישראלים שלא גדלו על השירים האלה: "גלי", "אחותי הקטנה", "בן", "מי אוהב את השבת", "מי ראה את באני", "ילדותי השנייה" וגם "אבניבי", שהתחיל כשיר ילדים ובסוף זכה באירוויזיון. את כולם כתב הפזמונאי אהוד מנור ז"ל, חתן פרס ישראל לזמר עברי. 19 שנה אחרי מותו, מקובצים כל שירי הילדים שלו בספר אחד, "ילדות ישראלית" ("ידיעות ספרים"), שאותו ערכה אלמנתו, עפרה פוקס-מנור. בין מילות השירים משולבים ציורים ואיורים של אמנים ישראלים, בהם יעל שחר שריד, נולי עומר, מישל קישקה, זאב אנגלמאיר, אלונה פרנקל, דובי זכאי ועוד.
"ילדים היו האהבה הגדולה של אהוד", אומרת פוקס-מנור. "שירי הילדים שלו אישיים מאוד ועוסקים לא מעט בביוגרפיה שלו. בהתחלה אהוד כתב על הילדות שלו, מאוחר יותר על ילדותו השנייה, כאבא, ובשנים האחרונות לחייו על ילדותו השלישית, כסבא. לא פעם הוא אמר שהילדים הם מקור ההשראה הגדול ביותר שלו".
על הספר היא עבדה בסיוע בתה, ד"ר גלי מנור, במשך כשנתיים. "המלחמה לא הקלה עלינו", אומרת פוקס-מנור. "בחלק מהמקרים לא היו לנו המילים של השירים, וגלי הקשיבה להקלטות ישנות כדי לפענח אותן. אהוד כתב שירים לא רק לשלושת הילדים שלנו, אלא גם לארבעה מתוך שמונת הנכדים שהוא זכה להכיר. חבל לי שהנכדים הקטנים לא נהנו ממנו. אבל אני שמחה שחלק גדול מהשירים שלו נשארו רעננים ורלוונטיים, ושהם מושרים עד היום"
