"אתם רואים את הכדוריות הוורדרדות בתמונות שלי? אלו התמונות של הרבייה, זו האורגיה הכי גדולה בעולם", מסביר בהתרגשות ד"ר שלזינגר, חוקר בבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל-אביב, והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, כשהוא מצביע על תמונה של שונית אלמוגים. "לקח לי כמה שנים לגלות את מה שאני מספר ומראה לכם עכשיו, ובטח כמה שנים לצלם את זה. זה אחד הדברים שכי מעניינים אותי. במהלך הלימודים התחלתי לפתח שיטות מחקר דרך צילום בלמידה על אלמוגים ושוניות. בדוקטורט נכנסתי ממש לעניינים של רבייה. יש מינים שיכולים בכל עונה לשנות את המין שלהם - זכר עונה אחת, ונקבה בעונה אחרת. באותה תקופה רציתי לעשות הפריות מעבדה של אלמוגים, לגדל זחלים ולחקור אותם מאפס, מה שהתברר כאחד הדברים המורכבים שאפשר לעשות", הוא ממשיך בשטף שקשה לעצור. "אלמוג מחובר לקרקעית, אז איך בעל חיים שלא יכול לזוז מוצא בני זוג להתרבות איתם? הפתרון של הטבע לבעיה הזו הוא לפתח אסטרטגית רבייה שכוללת הפרייה חיצונית, זה לא קורה בגוף החיה, ובזמן מאוד מסוים בשנה. שימי לב - אצל כל מין, פעם אחת בשנה, בחודש מאוד מסוים בשנה, בלילות ספציפיים בשנה, בשעה מאוד מדויקת, בחלון זמן של חמש עד עשר דקות, כל האלמוגים ממין מסוים עושים את זה בדיוק באותו הזמן. מאות אלפי בעלי חיים מאותו המין לאורך השונית מפה ועד לקצה סיני, בדיוק באותו הרגע, פוף, עושים את זה - וזה מה שאני מצלם".
לאורך ארבע שנים של מחקר, נכנס מדי לילה ד"ר תום שלזינגר לתוך הים האדום באילת, כדי לחקור את אחת התופעות הכי מדהימות שמתרחשות מתחת למים - תהליך רבייה של 150 זנים של אלמוגים. מכיוון שהוא היחיד בעולם שעורך מחקר שכזה, הוא לוקח איתו מצלמה קומפקטית מיוחדת כדי לתעד את הממצאים מדי לילה. את צילומי הווידיאו ותמונות הסטילס של ד"ר שלזינגר - שכבר זכו בפרסים בינלאומיים - ניתן לראות כעת בתערוכה "שירת האלמוגים" המוצגת כעת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. אבל כדי להבין איך מתרחש הקסם התת-ימי הזה הצטרפנו לצלילה חופשית לילית עם ד"ר שלזינגר.
"סקס של אלמוגים"
"רוב האלמוגים הם גם זכר וגם נקבה וכל אלמוג מייצר גם ביציות וגם זרע", הוא ממשיך. "באותו הרגע הם משחררים כדוריות של ביציות ותאי זרע שדבוקים יחד וכשם משחררים את זה למים זה מתחיל לצוף לאט-לאט למעלה ומציף את המים בסופת שלג צבעונית תת-ימית הפוכה. הזרע והביצית נפרדים בהדרגה ומתישהו במים הפתוחים זרע בגודל מיקרוסקופי, פוגש ביצית בגודל של חצי מילימטר ומפרה אותה וככה נוצרים חיים. נוצר זחל שנסחף בזרמים, אם הזחל מוצא מקום שנאה להתבסס בו הוא נצמד לקרקעית והופך לפוליפ של אלמוג".
נשמע מורכב.
"מאוד, ובשביל זה אני חייב לדעת את הזמן הספציפי שבו האלמוגים מתרבים. יש מאמרים ישנים שמדברים על התופעה במפרץ אילת. העבודה העיקרית הייתה של אבא שלי שעשה דוקטורט על זה ומצא זנים של כמה מינים ספציפיים בשנות ה-70. אספתי כמה אלמוגים לאקווריומים ואמרתי שזה צריך לקרות בלילות שכתוב. בחיים לא ראיתי את זה בעיניים בים. רק אבא שלי ראה. חיכיתי לילה ועוד לילה, ובמשך שבועיים כלום לא קרה, והבנתי שאני צריך לחכות שנה נוספת. ידעתי שיש סיכונים גדולים במחקר הזה. שנה לאחר מכן חזרתי והגדלתי את טווח הזמן שצפיתי בהם, כל לילה כל הלילה, כדי לא לאבד עוד שנה. במשך חודש הכנסתי את הציוד של המעבדה שלי של ההפריות, כי חלק מהאלמוגים משחררים ממש מעט, חלק בזמן אחר, ולא ביחד או במסה כמו שזה אמור להיות. ואני מאבד עוד שנה. דוקטורט נמשך ארבע שנים וחצי מהזמן הלך לי".
שלושה חודשים במים
כשד"ר שלזינגר הבין שאם הוא ימשיך לחכות הוא עלול להפסיד שנה נוספת במחקר, הוא נכנס לקראת שקיעה אל המים "החלטתי שאני הולך לבנות לוח שנה של חיי הלילה במפרץ אילת. ב-2015, מתחילת יוני ועד לסוף אוגוסט, נכנסתי בכל לילה למים למשך שש שעות. נכנסתי עם מצלמה קומפקטית ובצלילה חופשית כדי להיות הכי זריז שיש. הייתי לבד והיה משעמם, אבל אחרי כמה שבועות, ראיתי בפעם הראשונה אלמוג שמתחיל לשחרר כדוריות, ואז עוד אלמוג מאותו המין ועוד אחד. הרמתי את הראש וכל האלמוגים באותו רגע הוציאו כדוריות, ודגים הסתערו ואכלו את זה. הייתי בטירוף ואם לא הייתי צף במים הייתי נופל מהרגליים".
למרות ההישג הייתה גם בעיה, שכן ד"ר שלזינגר ראה רק מין אחד מתוך ה-150 שיש והיה עליו לבנות לוח שנה מקיף. "מצלמה בשבילי זה יומן מסע עם שעה, תאריך ומיקום. הכל יש על הקובץ ואני מתעד כל מה שאני רואה", הוא ממשיך. "יש לי חומרים שאף אחד לא ראה. השקעתי בצילום ובציוד יותר ויותר, כדי לנסות להראות משהו מרגש כמו שזה היה עבורי בלייב. לקחת אלמוג לעשות תמונה מנצחת שעושה תחושה של וואו ואפילו רגש, זה האתגר הכי גדול, והצלחתי לייצר את הלוח שנה שרציתי".
ההסברים של ד"ר שלזינגר עשו לי חשק, וכך מצאתי את עצמי איתו ערב אחד בשעה 21:00 במקום שבו החל המסע שלו - במצפה התת-ימי באילת. אנחנו עולים על ציוד שנרקול, והוא מכין את המצלמה האימתנית שלו שנראית כמין ייצור תת-ימי מיוחד. לאחר תדרוך קצר אנחנו מכניסים את השנורקל לפה וכשמעלינו שובל של כוכבים ומתחתינו מרבד של שוניות - אנחנו צוללים לתוך העולם המופלא של האלמוגים.
"נולדתי וגדלתי פה", מסביר ד"ר שלזינגר כשאנחנו עומדים על החוף כמה דקות לפני. "גם אבא שלי הוא ביולוג ימי וככה ההורים שלי הגיעו לאילת. מאז שאני זוכר את עצמי החיים היו קשורים בים ובטיולים במדבר. בגיל שמונה הצלילו אותי בפעם הראשונה עם מכל חמצן. טיילתי בעולם ואחרי הצבא היה לי ברור שיום יום אצטרך לראות את הים, לשבת ליד. התחלתי לעבוד במצפה התת-ימי באילת בצוות צוללים שבהמשך גם ניהלתי. מצד שני, כל כך אהבתי בעלי חיים ויצא לי להכיר את כל צורות החיים שיש בים האדום: כרישים, צבי ים והרבה אלמוגים. המקום הזה מוביל בתצוגות של אלמוגים ושוניות, וברמה בינלאומית. כשהתחלתי לעבוד התלהבתי מהדברים הגדולים כמו כרישים, אבל באיזשהו שלב מה שהכי תפס אותי היו האלמוגים".
מפתיע.
"נכון, כי אלמוג זה בעל חיים מאוד פשוט. הוא שייך לקבוצת הצורבים שהם קרובי משפחה של המדוזות. זו חיה שאוכלת, נושמת ומתרבה. זה בעל חיים שמאוד רגיש לסביבה שלו. הוא חייב תנאי תאורה, טמפרטורה ולהיות ליד השכנים הנכונים. מצד אחד הם צריכים מעטפת סופר-מדויקת, ומצד שני הם יכולים לעשות התאמות ולהיות גמישים. אפשר לקחת חתיכה ולהדביק בקצה אחר בים והאלמוג ימשיך לגדול. ואלו דברים שלמדתי במצפה ונהייתי ממש מומחה. אלמוגים הם איטיים. הם גדלים לאט וזזים לאט, ואם עשית משהו אחד לא טוב תראה את ההשפעה כמה שבועות לאחר מכן, והאלמוג יכול למות. צריך להיות סופר-סבלניים עם אלמוגים. זה ממש אתגר וסיקרן אותי. מצד אחד, הם קיימים 300 מיליון שנה, אחת החיות הכי קדומות שיש, ומצד שני זו חיה כל כך מורכבת בדרישות שלה ויש עליה הכי מעט מידע. אלמוגים יכולים לחיות בעומקים ובתנאי סביבה קיצוניים, אבל השינוי הכי קטן בסביבה שלהם הורג אותם".
כל מעלה היא קריטית
במהלך הצלילה הלילת נגלים עוד ועוד אלמוגים מרהיבים, תום מצביע גם על אלמוגים לבנים וחיוורים שהפכו לאבן. "אלו אלמוגים מתים", מסביר ד"ר שלזינגר. "זו תופעה קשה ומסוכנת שיכולה לקרות בעקבות דברים שבני אדם עושים - כשהם זורקים דברים שאסור לים או נוגעים באלמוגים, וגם בגלל התחממות גלובלית. הבדל של מעלה אחת בים יכול להרוג אלפי קילומטרים של שונית שמאבדת את הצבעים שלה. יש להם תפקיד חשוב בים. אלמוגי אבן הם מה שבונה את העיר התת-ימית המופלאה שהיא שונית אלמוגים. שום דבר בים האדום לא היה נראה כמו שהוא בלי שוניות האלמוגים, בדיוק כמו שבלי עצים אין ג'ונגל".
את תופעת הרבייה לא הצלחנו לראות בצלילה הלילית ההיא, אך השקט שמתחת למים, הצבעוניות המרשימה של בעלי החיים ששחו מסביבנו רק חידדו את ההבנה כמה חשוב לשמור על הים שלנו. חזרנו למלון אברהם אילת, שמארח צוללנים מכל העולם, שיתפנו קצת מהחוויות, ושלחנו את כל מי שבלע את דבריו של ד”ר שלזינגר בשקיקה למוזיאון הטבע. לפחות שיראו את התמונות.
שירת האלמוגים: התערוכה
ד"ר תום שלזינגר הוא חוקר בבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל־אביב, והמכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילת. במסגרת מוזיאון הטבע ד”ר שלזינגר הוא חלק מצוות חוקרים במרכז למגוון ביולוגי ימי שמתמקד בתיעוד המגוון הביולוגי הימי האזורי, מעקב אחר השינויים במגוון לאורך זמן וחקר שינויים אלה. הצילומים שלו זכו בפרסים נחשבים בעולם צילומי הטבע, והם מככבים על קירות התערוכה החדשה של האמן צורי גואטה במוזיאון הטבע תחת השם “שירת האלמוגים”, ומתעדים שוניות ואת הפלא של רביית האלמוגים - וונותנים תחושה של צלילה במעמקי שונית. גואטה שעובד עם בתי האפנה הגדולים בעולם והציג במוזיאונים מובילים חוזר ליצור בישראל במסגרת התערוכה החדשה המשלבת בין מדע לאמנות. היצירה של גואטה מורכבת מאלפי חלקיקים קטנים שנוצרו במלאכת יד, בתהליך יצירה מורכב המתכתב עם היווצרות שוניות האלמוגים בטבע.
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. קלאוזנר 12, ת”א
