כשמתבוננים במילים של השיר האייקוני "מעל פסגת הר הצופים", שכתב המשורר אביגדור המאירי, נדמה כי המציאות לגבי אחדות בעם ישראל לא השתנתה כבר כמעט 100 שנה.
"בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם, הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ, אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ, אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ? סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים, אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים". מילות השיר הללו אינן מוכרות לרוב הציבור, אך הן חלק מאחד השירים היותר מוכרים שהפך למעין המנון ירושלמי.
השיר "ירושלים" או בשמו המוכר יותר "מעל פסגת הר הצופים" פורסם לראשונה בשנת 1928. השיר, כזכור, נכתב בתגובה לסכסוך הכותל המערבי בקיץ 1928, אחד האירועים שהובילו למאורעות תרפ"ט.
שני הבתים לא נכנסו לשיר המפורסם, שמוכר בביצועו של הזמר יהורם גאון. השבוע, יוני שפירא, נכדו של המאירי החליט לפנות לזמר בבקשה לבצע גם את הבתים שהושמטו. "כשהתבוננתי מנקודת מבט אקטואלית בכתב היד של סבי לשיר 'מעל פסגת הר הצופים' הרגשתי שזו העת לבקש להשלים את השיר שכולם מכירים עם המילים הלא מוכרות מהלחן המוכר שמבקשות את האחדות שלנו דווקא בעת הזו", סיפר. "אני פונה מכאן ליהורם גאון ולכל אמן וזמר שיהיה מעוניין לשלב את הבתים החסרים ממילות השיר המקורי כדי לחזק את המסר שיוצא מהמילים, כולי תפילה שהאחדות תשרה ביננו לקראת השנה החדשה".
שני הבתים החסרים:
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם, הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ, אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי, נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר, זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
