גדעון סער, מהיום שר בלי תיק וחבר קבינט בממשלת נתניהו, אמר אתמול שהוא עושה את המעשה הפטריוטי.
איך להגיד את זה? אחרי שהמילה פטריוט יצאה מפיו, היא שוב לא תהיה אותו דבר. במיוחד אחרי שהשבוע האחרון הצביע בבהירות מי הם הפטריוטים האמיתיים, שטובת המדינה עומדת לנגד עיניהם – אנשי מערכת הביטחון, שדווקא כלפיהם, עד כמה שזכור לי, יש לפטריוט האחרון ביקורת לא קטנה.
סער אולי שיכנע את עצמו שהוא עושה מעשה פטריוטי, אבל הוא לא שיכנע אף אחד מלבדו. בטח לא את נתניהו. שניהם, סער ונתניהו, מהאנשים הכי ציניים במערכת הפוליטית, דיברו אתמול על משברים, אבל בעיקר על קשרי העבודה הקרובים והטובים שהיו ביניהם. מעניין מתי זה היה, וכמה שנים חלפו, וכמה מים עכורים עברו מאז, כולל מכונת רעל שלא הפסיקה להכפיש את סער ומשפחתו. כמה צביעות עוד אפשר לסבול. לכידות השורות? אחדות העם? ואת זה אמר אתמול האיש שלא מפסיק ללכלך על שר הביטחון ועל מערכת הביטחון, עד שאפילו מילת פרגון והערכה על עבודתם המופלאה לא הצליח להוציא מפיו.
מה קרה שפתאום הם החליטו "להתעלות לגודל השעה" ולשים את משקעי העבר מאחוריהם, אם לא העובדה שנתניהו רוצה להיפטר מגלנט ועל הדרך גם להחליש את בן גביר, וסער מחפש את הגלגל כדי להיאחז בו לפני שהוא עף בבושה גדולה מהפוליטיקה.
נדמה לי שהיה הרבה יותר מדויק ונכון אם סער היה מודה שהוא החליט להצטרף לממשלה כחבר בארגון איחוד והצלה. איחוד שלו עם הליכוד והצלת מעמדו. מעמדו שלו, כמי שלא עובר את אחוז החסימה, ומעמדו של ראש הממשלה, שנתון כל הזמן לאיומים על ידי בן גביר וסמוטריץ'.
הצטרפותו של סער לממשלה היא בהחלט מכה קשה לציבור גדול של אנשים שחושבים שנתניהו צריך ללכת. לא רק בגלל היותו נאשם בפלילים. לא רק בגלל היותו ראש הממשלה הכי מושחת, נהנתן ושקרן שהיה פה. הצטרפותו של סער ומפלגתו, שמעלה את מספר חברי הקואליציה ל-68 מנדטים, מסמנת התייצבות והתחזקות של הממשלה הכי נוראה שהייתה פה, עד כדי כך שהתאריך המקורי של הבחירות הבאות, אוקטובר 2026, נראה תאריך ריאלי.
כניסתו של סער מחזקת ממשלה שבמשמרת שלה התרחש האסון הכי גדול שהיה פה, שהביאה לחורבן של חבלי ארץ שלמים, שהפקירה ועדיין מפקירה 101 נשים, חיילים וחיילות, מבוגרים וחולים במנהרות חמאס.
האם זהו המעשה הפטריוטי לעשות, להיכנס לממשלת המחדלים הזאת, ממשלה של משתמטים, של מושחתים, של אסונות והפקרות, של אנשים ששמים את טובתם האישית והסקטוריאלית לפני טובת המדינה. ואת זה לא אני אומרת. את זה סער בעצמו אמר, ובמילים הרבה פחות עדינות.
מה יהיה עכשיו, האם סער יבלום את חוק ההשתמטות אחרי שדיבר נגדו. האם יצביע נגד התקציב אם יהיה חשש שזה יפיל את הממשלה. האם יבלום את התרבות הקלוקלת של חבריו לסיעה, והאופן שבו הם מבזים משפחות חטופים. אתמול הוא מצא לנכון להגיד כמה מילים חמות על החטופים. אבל שלא נתבלבל: סער הרבה יותר קיצוני בעמדותיו ובעניין עסקת חטופים מאשר נתניהו.
האם ישפיע על המתקפות הפומביות של מכונת הרעל על שר הביטחון, הרמטכ"ל, מערכת הביטחון, טייסי חיל האוויר, אנשי המודיעין. ומה יגיד סער כשנתניהו יסיט את האש אליהם. ומה עם ועדת חקירה ממלכתית. האם סער יאפשר לחכות עם הקמת ועדה כזאת עד אחרי בחירות 2026? ומה יעשה כשיגיעו חוקים שיקדם לוין, האיש שתיווך בין הצדדים על כניסתו לממשלה, חוקים שעד לפני שנה סער יצא נגדם בפומבי. ומה הוא הבטיח ללוין, ועל מה הוא יתפשר. ומה יעשה בפעם הבאה כשבן גביר ייתן לבריונים לפרוץ לבסיס, או כששוטרים יכו אנשים שיצאו לרחובות להפגין.
סער אמר אתמול ש-7 באוקטובר עשה בו שינוי גדול. בואו. מי שדיבר איתו במהלך החודשים האחרונים התקשה להרגיש את השינוי הזה. וחוץ מזה, הוא עזב את הממשלה, בזעם יש לומר, כשנתניהו לא נתן לו מקום בקבינט המלחמה. עכשיו הוא מוכן להצטרף בדיוק לאותו קבינט שהוא כבר ישב בו. אם כך, למה עזב מלכתחילה.
סער רצה להיות שר ביטחון. שנים הוא רוצה את התפקיד הזה. הפטריוט חשב שהתפקיד הזה יינתן לו באמצע המלחמה הקשה והארוכה הזאת, ושהוא האיש שיציל את המדינה. הוא האמין שנתניהו יעיף את גלנט וישים אותו תחתיו. הוא לא שיער את גודל ההתנגדות, אבל היה מספיק חכם לעצור את המהלך.
אתמול מסתבר שלא ממש. נכון, בשלב הזה הוא מצטרף כשר בלי תיק, כחבר בקבינט המצומצם. וכן, הוא בדרך לליכוד, לישיבות סיעה ביחד עם אלה שהוא מתעב ובז להם. ואחרי זה – אלוהים גדול. הרי נתניהו יעיף בסוף את גלנט. איך סער אמר אתמול? חובתי בעת הזאת היא לנסות ולתרום.
פטריוט או לא פטריוט.
היה הרבה יותר מדויק ונכון אם סער היה מודה שהוא החליט להצטרף לממשלה כחבר בארגון איחוד והצלה. איחוד שלו עם הליכוד והצלת מעמדו
