• 1 באוקטובר: כבר לא עוד סתם תאריך בלוח השנה – יום הכניסה "הקרקעית המוגבלת" של צה"ל לדרום לבנון ולמעשה יום תחילתה של מלחמת לבנון השלישית. הלוואי שתהיה יותר מוצלחת מהראשונה (1982) והשנייה (2006).
• 7 באוקטובר: פצע היסטורי, אישי ומדינתי מדמם שלא יגליד. שבר במציאות ובקע בזמן. מה שהיה לפניו לא יהיה אחרי התאריך הזה. או לפחות לא צריך להיות.
• 14 מיליארד דולר: שווי הסיוע הצבאי המיוחד שהובטח לישראל על ידי ממשל ביידן ואושר בקונגרס. כמחציתו תממן את חידוש המלאים של הצבא האמריקאי, שנמסרו לצה"ל בשיא הלחימה בעזה. היתרה תממן אספקת חימושים מתקדמים, ייצור המיירטים לסוגיהם ורכישות מהתעשיות הביטחוניות המקומיות. גם אחרי הסיוע האמריקאי הנדיב, תעלה המלחמה לכלכלת ישראל קרוב ל-300 מיליארד שקל. בנשק, במילואים, בשיקום, באובדן חיים ובאובדן תוצר.
• אזעקות: קולות צפירה המזהירים מפני מטחי רקטת ויירוטים. הפכו לשגרה בלתי נסבלת בדרום (כבר פחות), בצפון (עדיין הרבה) וגם במרכז. שוב.
• אחריות: תכונה שלא קיימת כלל בממשל הישראלי הנוכחי. המחדל הנורא של 7 באוקטובר מקורו בתפיסה לפיה שליטת חמאס ברצועת עזה היא נכס משום שהיא מעמיקה את הפילוג הפלסטיני ומשחררת את ישראל מניהול מו"מ על הסדר קבע. כאשר הקונספציה האסונית הזו קרסה, מיהרו הפוליטיקאים בשלטון, בראשם ראש הממשלה, לברוח מהאחריות להפצתה ומהסתמכות עליה. ההתחמקות מאחריות הפכה למגפה: שר האוצר, למשל, לא רואה את עצמו אחראי על הגירעונות התקציביים.
• אינפלציה: התייקרות רצופה של מנעד רחב של מוצרים ושירותים שחזרה להעיק על חיינו. מובילה לריבית גבוהה.
• אל תעזו: תרגום חופשי לעברית של אזהרת ג'ו ביידן (Don't באנגלית) ב-10 באוקטובר. הנשיא כיוון את דבריו לאיראן, לשבטים החות'ים בתימן ולחיזבאללה בלבנון. הם לא נשמעו לו, הצטרפו למלחמה והפכו אותה לרב-זירתית.
• אסטרטגיה: תוכניות לטווח ארוך החסרות לממשלת נתניהו הן במלחמה והן בכלכלה, לדברי המבקרים מהאופוזיציה. גם לרוב האופוזיציה אין אסטרטגיה, יש גינויים לביבי. אולי מפני שהכל מבינים בעומק ליבם שלא תיתכן אסטרטגיה לאומית בלי התייחסות לשאיפות הפלסטינים לעצמאות.
• בארי, ניר עוז: שני קיבוצים בעוטף ששיעור מצמרר מחבריהם ותושביהם נרצחו על ידי מחבלי חמאס; רבים נחטפו לעזה ואחרים שרדו בתנאי פוגרום. סמלי הטרגדיה המחדל והגבורה. עדיין ממתינים לחשבון נפש לאומי.
• ביטול: המאפיין השכיח של טיסה בקו תעופה זר לישראל וממנה. 80% מחברות התעופה ששירתו באביב את ישראל מחרימות אותה. חרם שבגללו הן משאירות רבבות ישראלים בחו"ל ומפסידות בעצמן מיליוני דולרים. משרדי החוץ והתחבורה עוצמים עיניים, הם לא באירוע.
• ביפר (זימונית): מכשיר קטן וזול לתקשורת כתובה ונחשב משום מה למאובטח. מומחי טכנולוגיה אלמונים יודעים, הסתבר לאחרונה, להפוך אותו לאמצעי קטלני לפציעה ולהרג של המשתמשים בו, בתנאי שהם נמנים על בכירים בארגון טרור.
• בלתי מעורבים: רבים בעוטף משוכנעים שאין בעזה בלתי מעורבים אמיתיים – כולם שם נושאי אשמה. לפי צה"ל לפחות חצי מההרוגים ברצועה היו פעילים בחמאס ומעורבים במידה כזו או אחרת בטרור. בכל חישוב, ההרג שם עצום.
• גנרטור: מחולל חשמל ביתי, אמור לספק כוח למכשירים ביתיים כשיקרסו התשתיות הלאומיות. גנרטורים נמכרו בכמויות גדולות כשפרצה הבהלה לקראת "150 אלף טילי חיזבאללה" המכוונים לצפון ולמרכז. בפועל גנרטור ביתי מרעיש מדי, מסריח מדי, עובד על דלק ולא שימושי מחוץ לצמוד קרקע. חבל לקנות.
• דירוג: הציון שמעניקות לישראל – לא רק ואף לא בעיקר לכלכלה שלה – הסוכנויות האמריקאיות לדירוג אשראי, שלוש חברות פרטיות למטרות רווח. את ההפחתות החדות האחרונות הוביל וקבע השיקול הגיאופוליטי, כלומר ביטחוני, מדיני וממשלי. לא כלכלי.
• דיכאון: מה שרוב הציבור הרגיש ברוב השנה.
• האג: עיר ירוקה ושקטה המאכלסת בין השאר את בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הבינלאומי הפלילי. בשניהם הושבה ישראל על ספסל הנאשמים, בראשון באשמת רצח עם פלסטיני (ג'נוסייד) ובשני באשמת ביצוע פשעי מלחמה. האישומים נבעו משיקולים מדיניים ולא הגיעו לכדי פסקי דין, אך ההליכים נמשכים ומאיימים.
• היום שאחרי: מונח המתייחס לסוגיית המשטר שישרור בעזה ביום שאחרי. האפשרויות נעות בין ממשל צבאי מלא – אופציה שצה"ל שולל ועלולה להעמיס עוד עשרות מיליארדים על תקציב המדינה – לבין מסירת מפתחות השליטה לידי הרשות בגיבוי מדינות ערביות מתונות – אופציה שראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים לא מוכנים לדון בה. כעת נכללת ב"יום שאחרי" גם סוגיית המשטר בדרום לבנון אחרי שצה"ל ישלים את ההשתלטות הצבאית עליו. בשתיהן יש דיבורים אבל אין הסכמות ברות ביצוע. היום שאחרי לפי ממשלת נתניהו משמעו חזרה לאימפריה צבאית בלתי אפשרית מהליטני ועד ציר פילדלפי.
• העוטף: היישובים הישראליים במרחק קטן מגבול רצועת עזה, קיבוצים, מושבים, עיירות, ערים. הם הנפגעים העיקריים מאסון 7 באוקטובר. מאות הרוגים, מאות פצועים, מאות חטופים, רבבות מפונים.
• הותר לפרסום: הודעת דובר צה"ל על נופלים במלחמה, 715 מתחילתה.
• הסדר מדיני: סופם של תמרונים צבאיים ומלחמות בהסדרים מדיניים שיבטיחו שקט בגבולות וחזרת תושבים לבתיהם. כשהממשלה בורחת מהסדר היא מפקירה את עתיד המדינה ותושביה.
• הפסקת אש: מצב שארה"ב שאפה אליו בכל כוחה ולא השיגה. כעת לא באופק.
• הפקרה: מה שחשות בצדק משפחות החטופות והחטופים, שהממשלה הפקירה את יקיריהן לחסדי הרוצחים והאנסים של חמאס. לתחושת ההפקרה היו שותפים רבים ביישובי הצפון הנטושים.
• התאמות: כינוי חדש של האוצר להעלאות מסים, קיצוצים ריאליים בשכר ובקצבאות וגזרות אחרות על הציבור. מטרתן לממן (חלק) מעלויות המלחמה ומהכספים הקואליציוניים לחרדים ולמתנחלים.
• ועדת חקירה ממלכתית: גוף משפטי שתפקידו לחקור את הסיבות והתוצאות של מחדל 7 באוקטובר ולהצביע על הנושאים באשמה. בשל התנגדות גורפת של הקואליציה לא תקום כזו בעתיד הנראה לעין. בלי ועדת חקירה ממלכתית, נתניהו ישרוד פוליטית את הביקורת.
• חקלאים: מ-7 באוקטובר מגיע תואר של כבוד לישראלים המעבדים את אדמתם ומספקים לשווקים תוצרת מקומית טרייה, בדרום ובצפון. בעבר הושפלו תכופות על ידי האוצר כמי שחיים על חשבון סובסידיות ומכסי מגן.
• חברה אזרחית: תחליף התנדבותי א-פוליטי למשימות סיוע לנפגעי המלחמה שהיו צריכות להתבצע על ידי גופי הממשלה והמדינה ולא התבצעו. בחודשיים-שלושה הראשונים מתנדבות ומתנדבים אזרחיים הצילו את המדינה מהתפוררות.
• חרבות ברזל: הכינוי הרשמי של מלחמת אין ברירה נגד חמאס וחיזבאללה שלא רואים את סופה. רבת ימים ודמים; אין מלחמות שמחות.
• כספים קואליציוניים: תקציבים המיועדים למימון פעילות של מפלגות הקואליציה שלא תורמים מאומה לעוצמת הכלכלה ולצמיחתה ובפועל אף גורעים ממנה. בתקציב 2023-2024 נכללו הכספים הקואליציוניים ב-8 מיליארד שקל. מוקד לביקורת של קהיליית הכלכלנים.
• להיכנס תחת אלונקה: קריאה לצעירים חרדים להצטרף למאמץ הלחימה ולהתגייס לצה"ל – עד כה ללא הועיל. הם מעדיפים להישאר מחוץ למשחק.
• מהנהר ועד הים: סיסמתם של המתנגדים להסדר שתי מדינות, יהודית ופלסטינית, המטיפים במקום זאת למדינה "משוחררת" אחת מהירדן ועד הים התיכון. מהצד הפלסטיני מנפנפים בה בהפגנות קנאי האיסלאם ושוללי הציונות, מהצד היהודי חולמים עליה המשיחיסטים האלימים בשטחים ונציגיהם הקולניים בממשלה. קולם מתגבר.
• מוחלט: שם התואר שהעניק נתניהו לטיב הניצחון על חמאס ("הניצחון המוחלט") שהוא שואף אליו; אמר ולא פירש. כיצד יביא ביטחון לאזרחי ישראל? האם זה כולל את החזרת כל החטופים?
• מלחמה רב-זירתית: גל של שיגורי טילים ורקטות לעבר ישראל מרחבי המזרח התיכון וניסיונות הפיגועים משטחי הרשות. עלול להתפתח למלחמה אזורית בהיקף מלא.
• משיחי: שר אוצר ממפלגה משיחית קטנה עם הציון הביצועי הגרוע מכלל שרי האוצר של ישראל. הראשון שבתקופת כהונתו ירד דירוג האשראי שלנו בשלוש דרגות. אמינותו נושקת את הרצפה.
• משפחות החטופים: בני המשפחה של 101 חטופות וחטופים הנמקים עדיין במנהרות ובבונקרים בעזה. גוף אזרחי לא פוליטי בעל אימפקט אדיר, חסר תקדים, על דעת הקהל בארץ. הציתו מחאה שלא דועכת נגד ההפקרה הממשלתית ובדרישה לעסקה מיידית.
• נובה: מסיבת ריקודים ואהבה לצעירים וצעירים ברוחם במרחב פתוח קרוב לקיבוץ רעים בחג שמחת תורה. מאות מהם נרצחו בדם קר ונאנסו באכזריות, עשרות נחטפו.
• נתניהו: ראש ממשלה שהיה צריך להתפטר ב-10 באוקטובר 2023. לא התפטר, לא לקח אחריות ובכל זאת ב-10 באוקטובר 2024 מעמדו הפוליטי נראה בלתי מעורער. או שלא.
• סטגפלציה: הופעה בו-זמנית של של אינפלציה ומיתון, מחירים עולים ופעילות כלכלית יורדת. קרתה ברבע השני של 2024, אחרי שלא נראתה במקומותינו 40 שנה.
• סינוואר ונסראללה: ראשי שני ארגוני טרור שהתרגלנו לנוכחותם החונקת בשיח על המצב. השני כבר חוסל, הראשון אולי.
• פטריוטיזם: ההסבר של ראש סיעת הימין הממלכתי גדעון סער להצטרפותו לממשלה.
• ציוני: מילת גידוף וקללה של השמאל הקיצוני. "ציוני" הוא כל יהודי – בעצם כל אדם, כולל נשיא ארה"ב ביידן - המזדהה עם ישראל ותומך עקרונית בזכותה של האומה היהודית למדינה משל עצמה ומשם כך מסווג כ"קולוניאליסט". אחד שצריך לרדוף ולהשתיק. הסנטימנט האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי מחלחל לחוגים נרחבים באליטה התרבותית המערבית ובאחרונה גם לכלכלית.
• קבינט: פורום שרים בהרכב משתנה האמור לקבל החלטות גורליות. בפועל דולף ממנו מידע כמו מצינור מחורר ולכן ההכרעות החשובות באמת נופלות בפורומים אחרים.
• שיקום: ביישובי הגבול בדרום השיקום של הקהילות הפגועות ממלחמה מתקדם לא רע, בצפון המפונה/נטוש יתחיל (אולי) אחרי סיום הקרבות. חסרה תוכנית לניצול תהליך השיקום כמנוף לשינוי פני הפריפריה וחיבורה למדינת הטכנולוגיה הישראלית.
• שרה: שם פרטי של רעיית ראש הממשלה ושם נרדף (לא באשמתה) להתערבות של קרובי משפחה בניהול ענייני המדינה. גם בשנת מלחמה. התופעה ידועה ונפוצה במדינות עולם שלישי ובדיקטטורות אישיות.
• תמרון: פעולה צבאית רגלית נרחבת של צה"ל בשטחי עזה, שבניגוד לנרמז בשמה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, ופעולה קרקעית לתפיסת "עמדות שולטות" באזור דרום לבנון. נתמכת על ידי כל המפלגות הציוניות בתקווה שלא תסתיים בשקיעה בבוץ הלבנוני. סופם של תמרונים בהסדרי שלום שיבטיחו שקט בגבולות ישראל וחזרת תושבים לבתיהם - ולא בכאוס מתארך.
