1. מכבי ת"א עוברת בשנה האחרונה את אחד מהמשברים הגדולים בתולדות המועדון, מההיבט הכלכלי, המנטלי ועד המקצועי בעקבות אי היכולת לארח משחקי יורוליג בארץ. הערב (22.00) שחקניו של עודד קטש שוב יפתחו את היורוליג ב"בית" המאולץ, היכל אלכסנדר ניקוליץ' בבלגרד, במשחק מול וילרבאן – בידיעה שגם הפעם זה הולך להיות מאוד מאתגר.
על הקבוצה נכפו שינויים מרחיקי לכת בגלל רצונם של הזרים המובילים לעזוב בגלל המצב, ויש לה שבעה שחקנים חדשים בסגל, כשמביניהם רק ליוואי רנדולף וג'יילן הורד – ששיחקו בהפועל ירושלים והפועל ת"א – מכירים את המורכבות של עונה כזאת. עם זאת, שחקני החיזוק עוד לא מכירים מציאות של 34 משחקי חוץ עם גיחות לארץ, מה שמצריך את כולם לחיות על מזוודות. במועדון ידעו להפוך את הלימון ללימונדה בשנה שעברה עם גיבוש חברתי חזק, וגם הפעם נבחרו שחקנים שנחשבים נוחים ולא בעייתיים, בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח, אבל השורה התחתונה זהה: בלי אולם ביתי, עם אפס אווירה ורק כמה עשרות אוהדים שיגיעו לכל משחק כזה.
2. בעולם אחר, אחרי שנתיים רצופות של הגעה למרחק נגיעה מהפיינל-פור (הפסדים במשחק 5 למונאקו ופנאתינייקוס), במועדון היו מכוונים חד-משמעית לרביעייה הגדולה – אבל לאור המכה הקשה שספגו עם עזיבתם של שמות כמו לורנזו בראון, ווייד בולדווין, בונזי קולסון וג'וש ניבו, שלא לדבר על הביתיות, החליטו במכבי ת"א להיות ריאליים. בקבוצה אפילו לא מדברים על פלייאוף – הציפייה המרכזית היא קודם להתברג במשחקי הפלייאין ולנסות להפתיע משם.
3. בזמן שמכבי ת"א איבדה את כל הכוכבים שלה, הקבוצות המובילות ביורוליג המשיכו להתחזק. שתי הבולטות הן האלופה המכהנת פנאתינייקוס, שהביאה חיזוק מרשים במיוחד בדמות ג'די אוסמן ולקחה ממכבי ת"א את בראון, ויריבתה הגדולה אולימפיאקוס, שהחתימה את אוון פורנייה הצרפתי אחרי 12 עונות ב-NBA וצירפה את סשה וזנקוב עבור המשכורת הגבוהה ביורוליג, 4.1 מיליון דולר לעונה. פנרבחצ'ה הביאה את בולדווין וקולסון, ברצלונה את קווין פאנטר, מונאקו סגרה עם פורקאן קורקמאז וניק קלאתס, וריאל מדריד הלכה על סרג' איבקה.
מכבי ת"א נותרה מאחור. השחקן הכי יקר שלה הוא ג'ורדן לויד, שמשתכר כ-1.1 מיליון דולר לעונה, נמוך ביחס לשמות המובילים אצל המועמדות לאליפות. סוכנויות ההימורים לא התעלמו מכך, והציבו את מכבי במקומות 13-11, כלומר, אפילו מחוץ לפלייאין.
4. לויד, שחתם לשנתיים, אמור להוביל את הקו האחורי של הצהובים, אבל הוא נכנס לנעליים המאוד גדולות של בראון ובולדווין וישחק תחת עיניים שיפוטיות. הוא גם נושא באחריות משמעותית אחרי עזיבת שלד הזרים האיכותי. הוא זה שצריך לקחת את המושכות ולהפוך למנהיג של הקבוצה הזאת, ובינתיים במועדון מרוצים מאוד מההתנהלות שלו – הוא שומר על אווירה חיובית ומנסה לחבר את חדר ההלבשה. בנוסף, הוא מקפיד להביע בתקשורת את אהבתו לישראל.
5. למכבי ת"א היו הקיץ צרות סביב השמירה על תמיר בלאט ורומן סורקין. השניים קיבלו לבסוף שדרוג משמעותי בשכר - הראשון עלה מ-400 אלף ל-650 אלף דולר, והשני מ-450 אלף ל-850 אלף דולר בחוזה ענק לחמש עונות. מי שעוד נהנה מהמגמה הוא ג'ון דיברתולומאו, שבמקום 450 אלף דולר לעונה קיבל חוזה לשנתיים בסך 1.4 מיליון דולר.
נראה שבמועדון הבינו את החשיבות שבפתיחת הארנק במקרה של הישראלים: אחרי טלטלה רצינית בסגל, ובמציאות מלאה סימני שאלה, השלושה כבר מכירים את כל הבעיות והמורכבויות, והם אלה שיתפסו פיקוד מבחינה חברתית ומקצועית. הציפייה היא שבלאט וסורקין יעשו עוד קפיצת מדרגה ויהפכו לשחקני מפתח ביורוליג, כך שהקבוצה לא תצטרך להסתמך רק על הזרים.
