שנה שלמה של מלחמה חלפה, שנה שהייתה מהקשות שידעה אי פעם כלכלת ישראל. לראשונה הופחת דירוג האשראי, ואפילו ביותר מרמה אחת. מצבם הכלכלי של משקי הבית והעסקים הורע, הצמיחה היא שלילית, הגירעון בתקציב תפח, ההשקעות במשק פחתו, ההייטק נקלע למשבר עמוק והאינפלציה עוד כאן. אלה הן חלק מהבשורות הרעות, אולם יש גם בשורה טובה: המשק נכנס למלחמה במצב יציב ואיתן, כלכלת ישראל למרות המלחמה הקשה שנכפתה על המדינה לא קרסה, ומניסיון העבר, המשק הישראלי יודע להתאושש במהרה ממצבים קשים.
אם המלחמה בחזיתות השונות תסתיים בקרוב בהסכמים מבטיחי שקט לשנים הבאות, כל הכלכלנים והמומחים סבורים שהתאוששות המשק תהיה מהירה למדי, גם אם ייקחו כמה שנים להחזיר את רמת החיים ודירוג האשראי של ישראל למצב הטוב שהיה ערב המלחמה.
בתחילת החודש ה-13 למלחמת 7 באוקטובר, נתוניה הכלכליים של מדינת ישראל אינם טובים, בלשון המעטה, כאשר עד היום הממשלה לא עשתה כמעט דבר כדי להיאבק במשבר הקשה. היא לא פעלה כדי למנוע את גידול הגירעון העצום בתקציב המדינה, וגם לא עשתה דבר לעצור את ההאטה במשק, שעלולה לזלוג למיתון וכבר מדרדרת את המשק לצמיחה שלילית לנפש. ישראל נותרה כמעט יחידה בעולם שבה האינפלציה עולה ולא יורדת. ובמצב הזה על הפחתת הריבית הגבוהה – תהליך שהחל כבר בעולם - אין מה לדבר.
לצד עלייה עצומה בהוצאות הביטחון ובמימון המתמשך של 80 אלף מפונים מבתיהם בצפון ובדרום, יחד עם הצורך לפצות עסקים ולממן את הנזקים העצומים מירי הטילים והכטב"מים, מובטחת עליית הגירעון הרבה מעבר לציפיות האוצר, שהוא יסתכם בשנה הבאה "רק" ב-4%. את התחזית הזאת שוללים לחלוטין כל המומחים בארץ וגם כלכלני חברות דירוג האשראי. הסכנה: ישראל עלולה להידרדר עוד בדירוג ב-2025, אף מתחת לרמת פרו, תאילנד וקזחסטן, שישראל כבר ירדה לרמתן.
בימים האחרונים מתחילה ישראל במישור הצבאי לתקן מעט מהמחדל הנורא של הממשלה והצבא ב-7 באוקטובר ואם תתעשת במהירות ותפעל במלוא המרץ ניתן יהיה לצמצם גם את ממדי ההפסד הכלכלי ובעתיד אולי גם למחוק אותו.
זה מה שקרה לכלכלה הישראלית ב-365 ימי המלחמה מאז 6 באוקטובר 2023 ועד היום.
תקציב המדינה
המשבר הכלכלי הקשה ניכר בראש ובראשונה בגירעון בתקציב המדינה, שזינק במהירות משיעור של 1.5% בלבד בספטמבר 2023 ל-8.4% באוגוסט 2024 (נתוני ספטמבר יפורסמו ב-9 באוקטובר). כל אחוז תוצר שווה כיום כ-20 מיליארד שקל והמשך עליית הגירעון צפויה לחייב את הממשלה לבצע מהלכים קשים של העלאות מסים וקיצוצים בתקציב המדינה בשנת 2025, שכרגע עדיין ספק עד כמה יבוצעו הלכה למעשה. הזינוק בתקציב הוצאות הממשלה כבר עבר בשנת המלחמה מכחצי טריליון שקל לכ-600 מיליארד שקל, כאשר התקציב של שנת 2024 נפרץ ועודכן כבר פעמיים ל-586.5 מיליארד שקל, ועדכון נוסף צפוי מיד אחרי החגים.
עלות המלחמה
בשנת 2024 צפוי תקציב הביטחון להגיע לכ-7% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, כפול מאשר בשנת 2022 וגבוה בכ-2% מאשר בשנת 2023 עד פרוץ המלחמה. על פי הערכות עלות המלחמה כבר מגיעה לכ-300 מיליארד שקל, מחצית מתקציב המדינה השנתי המתוכנן ל-2025.
בנק ישראל כבר העריך את עלות המלחמה בחודש מאי השנה, עוד הרבה לפני הרחבתה בדרום לבנון בשבועות האחרונים, ברבע טריליון שקל (250 מיליארד). העלות כוללת הוצאות מלחמתיות ישירות ועקיפות, מימון ימי מילואים, תחמושת, נזקי טילים ולפחות 40 מיליארד שקל של הפסדי גביית מסים. יום לחימה אחד מוערך כיום לפחות ברבע מיליארד שקל, ללא עלות התחמושת. בשבוע האחרון בעת תקיפת לבנון הוערכה העלות במשך יומיים של הפצצות ב-4 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון השנתי המעודכן עומד כעת על סכום עצום של 99 מיליארד שקל. "ועדת נגל" צפויה להכריע על תוספות לתקציב הביטחון בסדר גודל של לפחות 20‑30 מיליארד שקל לשנה בכל השנים הבאות.
ובינתיים גייס החשב הכללי מאז פרוץ המלחמה כרבע טריליון שקל, בעיקר מהנפקות שבהן השתתפו הגופים המוסדיים בישראל, אך גם משקיעים זרים. חובות ישראל כבר מגיעים לכ-1.3 טריליון שקל ואת החובות האלה יצטרכו לשלם גם הנכדים והנינים של הדור הנוכחי. חוסר המעש של הממשלה בתחום התקציב, כאשר, בין השאר, לא ביטלה את הכספים הקואליציוניים ולא סגרה משרדי ממשלה מיותרים, תרמו להגדלת הגירעון וחובות המדינה והיו מהגורמים העיקריים להורדת דירוג האשראי של ישראל.
צמיחה שלילית
התוצר ערב מלחמת אוקטובר עלה בישראל בשיעור של 3% והיה סביר למדי, אף שפוטנציאל הצמיחה בישראל הוא גבוה מ-5%. לפי נתוני הלמ"ס נרשמה ירידה בתמ"ג בשיעור של 1.4% ברבעון השני של 2024 לעומת הרבעון השני של 2023 (אין עדיין נתונים לרבעון השלישי השנה). בתמ"ג העסקי הנתון הוא קטסטרופלי – ירידה של 4.8%. צמיחה שלילית בשני רבעונים נחשבת בעולם כתחילת כניסה של מדינה למיתון, מצב רע ומאוד לא רצוי. כל נתוני החשבונות הלאומיים של הלמ"ס הם חמורים: הירידה ביצוא מגיעה ל-8.1%, הירידה ביבוא הסחורות והשירותים הסתכמה אף היא ב-9.8%, והירידה בהשקעות בנכסים קרסה ב-16.9%.
האינפלציה ממשיכה לעלות
ערב המלחמה הייתה האינפלציה בישראל 3.3% וכעבור שנה האינפלציה השנתית היא כעת 3.6%, העלייה צפויה להימשך במדד חודש ספטמבר (שיפורסם ב-15 באוקטובר). זאת, בניגוד מוחלט לירידת האינפלציה המתמשכת כמעט בכל מדינות העולם, כאשר במדינות מפותחות היא ירדה משיא של 9%‑12% כבר לסביבות 2.5%‑3.5%.
ימים ספורים אחרי שהריבית הופחתה כבר במדינות רבות, כמו בחצי אחוז בבת אחת בארה"ב, בישראל האינפלציה הגבוהה, הגירעון העצום בתקציב ותגובה חסרה של הממשלה, מרחיקים אפשרות להפחתת ריבית לפחות עד אמצע שנת 2025.
אבטלה סבירה
נקודת אור כמעט יחידה בנתוניה הכלכליים של ישראל היא נתוני האבטלה. זאת, אחרי שבאוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם 764 אלף עובדים – 17.6% מהמועסקים, לעומת 17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. כיום האבטלה נעה בניכוי עונתיות סביב 3.6% לעומת 3.4% ערב המלחמה. זאת לצד ולמרות גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים והשבתת אלפי מקומות עבודה במשך שנת המלחמה סביב רצועת עזה ובגבול לבנון.
עם זאת, שיעור התעסוקה בישראל ממשיך להיות נמוך מאוד יחסית לעולם, בשל היעדרות מהשוק של רבים מבין הגברים החרדים והנשים הערביות. לפי נתוני הלמ"ס ובנק ישראל שיעור התעסוקה של גילי 15 ומעלה היה בספטמבר 2023 רק 61.5% וכעת הוא עומד רק על 60.9%, נמוך במיוחד. בחברות דירוג האשראי הזהירו כי נתוני תעסוקה כה נמוכים אם יימשכו יסכנו את המשק הישראלי בשנים הבאות, בעיקר כאשר ברקע אין לימודי ליבה במגזר החרדי.
משבר בהייטק
הענף המוביל את כלכלת ישראל והצמיחה שלה סובל ממשבר קשה במיוחד. לפי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומכון המחקר והמדיניות Rise Israel נרשמה ירידה של 30% במספר המשקיעים הזרים והישראלים בשנת המלחמה לעומת השנה שלפניה. ישראל ירדה בשנת המלחמה בדירוג הבינלאומי של השימוש בבינה המלאכותית ממקום 7 ל-9. כמחצית מחברות ההייטק התקשו לגייס כספים בשנת המלחמה. 45% מחברות ההייטק הישראליות מתכוונות להגדיל את מספר עובדיהן מחוץ לישראל ורק 50% יגדילו את מספר העובדים בארץ. על פי נתונים רשמיים ירדו גיוסי ההון של קרנות הון סיכון בישראל בכ-75%, ו-47% מההשקעות בהייטק בשנת המלחמה הושקעו ב-10 חברות בלבד.
אין תיירים
את המכה הקשה ביותר בשנת המלחמה ספגה התיירות לישראל. הנתונים מראים אובדן הכנסות מתיירות נכנסת של 19 מיליארד שקל בעקבות צניחה של 60% במספר התיירים השנה, שיעמוד על כמיליון מבקרים בלבד, רובם יהודים. המשבר הקשה בתיירות צפוי להימשך גם חודשים רבים לאחר סיום המלחמה ועשרות אלפי עובדים בענף, כמו בבתי המלון ומדריכי תיירים, מובטלים כבר שנה ולפי שעה לא נראה שמצב הענף ישתפר בקרוב. משרד התיירות הקצה 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה באופן ניכר.
עסקים נסגרים
מתחילת מלחמת חרבות ברזל נסגרו בישראל כ-50 אלף עסקים, בעיקר בענף הבנייה ובענפים הקשורים אליו, בהם עסקי קרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין. ראויה לציון לטובה הממשלה בתחום זה, שהעניקה סיוע נרחב לכל המגזר העסקי ולבעלי עסקים ועצמאים שנפגע עקב המלחמה.
מחירי הדירות בעלייה
הענף שנפגע יותר מכל, לצד ענף התיירות, הוא הנדל"ן. היעדרות כמאה אלף עובדים פלסטינים מיומנים, והבאתם לארץ רק של כרבע מהעובדים הזרים (שרובם לא מקצועיים) גרמה, לצד חרם יבוא חומרי הבניין מטורקיה, למשבר מהחמורים שידע הענף. בשל הירידה בהתחלות הבנייה, היסוסים של קבלנים אם וכיצד להמשיך בבניית פרויקטים שונים ומצב רוח קשה של קונים פוטנציאליים, ספג ענף הנדל"ן זעזוע קשה. ודווקא לאחר שהחלה ירידת מחירים משמעותית במחירים – אלה שוב עולים ככל שהמלחמה נמשכת וקצב הייקור השנתי מגיע כבר ל-5.8%.
גם כאן מאשימים הקבלנים את הממשלה, שלא עשתה צעדים לצמצום המשבר ולסיוע לקבלנים. אוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול בקצב של כ-2% בשנה ולדעת המומחים הבעיה של מחסור בדירות ילך ויחריף.
הבורסה דווקא עולה
חרף המלחמה עלו המדדים המובילים בבורסה של ת"א ב-13% בממוצע מראש השנה אשתקד ועד ראש השנה הנוכחי. עם זאת מדובר בעלייה נמוכה מאשר ברבות מהבורסות בעולם, כאשר בארה"ב אף נרשמו שיאים חדשים השנה. מדד s&p עלה ב-27%, הדאקס הגרמני ב-23%, הדאו ג'ונס ב-21% והניקיי היפני ב-20%.
בחינה לעומק מגלה שמהבורסה בתל-אביב יצאו בשנת המלחמה מיליארדי שקלים, הן של הציבור הרחב (כ-9 מיליארד שקל) והן של משקיעים זרים (כ-7 מיליארד שקל) שחוששים להשקיע כעת בנכסים ובחברות בישראל.
מכה לדירוג האשראי
ולסיום, לא ניתן שלא לציין את הנתון הכלכלי הקשה מכולם. בשל המלחמה והחשש שישראל לא תצליח לעמוד בהחזר חלק מחובותיה בעתיד, הורידו חברות דירוג האשראי את רמות הדירוג של ישראל. זאת, בצירוף דוחות חמורים, שבהם הובעה דאגה מהתרחבות המלחמה ונכתבה ביקורת נוקבת על ממשלת ישראל, שלא יזמה מהלכים להתמודד כיאות עם המצב שנוצר ואף עירערה את יסודות הדמוקרטיה בישראל עם המהפכה המשפטית.
ערב המלחמה היו דירוגי ישראל הגבוהים אי פעם ואף עם תחזיות חיוביות לעלייה עתידית, כאשר היא כבר הייתה מדורגת בחלק מהחברות בין 20 המדינות עם הכלכלות הטובות, היציבות והמשגשגות בעולם.
בפברואר הגיעה ההורדה הראשונה אי פעם של דירוג האשראי של ישראל. חברת מוד'יס הורידה ברמה אחת את הדירוג וביום שישי לפני שבוע הורידה את הדירוג בעוד שתי רמות לדירוג נמוך יחסית, Baa1. חברת סטנדרד אנד פורס, הגדולה בעולם, הורידה באפריל השנה לראשונה את הדירוג ברמה אחת ובעוד רמה בשבוע האחרון ל-A. חברת פיץ' הורידה לפני שבועות אחדים את הדירוג בראשונה ל-A.
התחזיות השליליות של החברות מהוות איום לשוב ולהוריד את דירוגה של ישראל בקרוב אם המלחמה תתרחב עוד והממשלה תמשיך לא לנקוט את הצעדים הדרושים לצמצום הגירעון בתקציב וליציבות המשק.
החברות מזהירות שימשיכו להוריד את דירוגה של ישראל אם המלחמה תתרחב עוד והממשלה תמשיך לא לנקוט את הצעדים הדרושים לצמצום הגירעון בתקציב וליציבות המשק
