האלוף במיל' ישעיהו (שייקה) גביש, שהיה מפקד פיקוד הדרום בזמן מלחמת ששת הימים, הלך לעולמו והוא בן 99. גביש התגורר ברמת-השרון והיה יקיר העיר. הוא היה נשוי לגיטה, שנפטרה לפני פחות משנה, אב לשניים וסב לחמישה נכדים וחמישה נינים.
גביש נולד באוגוסט 1925 בתל-אביב. הוא למד בבית חינוך בצפון תל-אביב, אחר כך עבר ללמוד בגבעת השלושה. בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח, ובסוף 1946 מונה למפקד פלוגה ד' בבית השיטה עד למלחמת העצמאות. בשנת 1948 מונה לסגן מפקד הגדוד הראשון, ואז למפקד הגדוד הראשון.
2 צפייה בגלריה
(גביש (במרכז) עם שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל יצחק רבין ליד תעלת סואץ | צילום: דוד רובינגר)
במלחמת העצמאות השתתף במבצעים רבים, בהם מבצע יפתח, קרב מלכיה שבו נפצע, מבצע דני ומבצע יואב. לאחר מלחמת העצמאות נשאר בצבא הקבע, והוא מדור המייסדים של צה"ל. בשנים הבאות, גביש היה סמח"ט בחטיבה 7, מדריך בפו"מ, קצין אג"ם בפיקוד, ראש ענף מבצעים במטכ"ל, מפקד בה"ד 3, ראש מחלקת מבצעים במטכ"ל (במהלך מבצע קדש), מפקד פו"מ, ראש מה"ד.
בתור ראש מחלקת המבצעים במטכ"ל, גביש נמנה עם המתכננים של מלחמת סיני, במהלכה כבש צה"ל את חצי האי ופינה אותו בסיום המלחמה עקב לחץ בינלאומי. לימים מונה לאלוף פיקוד הדרום, שאותו הוביל לניצחונות מפוארים במלחמת ששת הימים. בתום המלחמה התייחס גביש לכך שצה"ל כבש את סיני בתוך ימים בריאיון ל"ידיעות אחרונות", ואמר: "בחלומותיי הוורודים לא תיארתי שנשמיד את האויב בעוצמה כה רבה".
בשנת 1970 פרש משירות קבע בצה"ל ומונה למנכ"ל כור מתכת, אך במלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות מילואים ומונה למפקד מרחב שלמה, שחלש על חלקו הדרומי של חצי האי סיני ועל עיקר קו החוף לאורך מפרץ סואץ. במסגרת תפקידו נהדפו כוחות קומנדו מצריים שהונחתו מעבר לקווים ונבלם ניסיון מצרי להתקדם לעבר ראס סודר.
מ-1982 עד צאתו לגמלאות, היה גביש מנכ"ל כור. בהמשך עמד בראש עמותת דור הפלמ"ח, והוא ממקימי בית הפלמ"ח. על תרומתו למען מדינת ישראל זכה גביש בפרס הרצוג בשנת 2022, יחד עם האלוף במיל' עמוס חורב. ב-2018 השיא משואה.
עם היוודע דבר מותו של גביש, ספד לו לוחם שנפצע במלחמת ההתשה: "בעת אשפוזי בבית החולים, ביקר אלוף הפיקוד את הפצועים. כשנכנס לחדר, התמתחתי בשוכבי במיטה והצדעתי לו. נעניתי: 'חייל, אתה לא אמור להצדיע לי. אני צריך להצדיע לך'. יהא זכרו ברוך".
