יֵשׁ יָמִים כָּאֵלֶּה
בְּתָא שֵׁרוּתִים דָּחוּק, מֵעַל אַסְלָה עֲגוּמָה,
אֶזְרָחִים עוֹשִׂים תּוֹרוֹת
בִּלְהַחְזִיק לִמְדִינָה מְקִיאָה אֶת הַשֵּׂעָר.
בּוֹכָה וּמְקִיאָה, בּוֹכָה וּמְקִיאָה
לוֹחֲשִׁים לָהּ דַּי, מְדִינָה, אַתְּ שִׁכּוֹרָה
זֶה לֹא זְמַן לְהַחְלָטוֹת פְּזִיזוֹת.
מָחָר יוֹם חָדָשׁ
נָזִין אוֹתָךְ מַיִם וְאַחְדוּת
וִילָדִים שֶׁיָּמוּתוּ בִּשְׁבִילֵךְ
תַּרְגִּישִׁי יוֹתֵר טוֹב,
תַּרְכִּיבִי מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ,
נַעֲמִיד פָּנִים שֶׁכָּל זֶה לֹא קָרָה,
לֹא תַּאֲמִינִי כַּמָּה מַהֵר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה נִשְׁכָּחִים,
כֻּלָּם עוֹשִׂים טָעוּיוֹת כְּשֶׁהֵם צְעִירִים
וְכִמְעַט כֻּלָּם נִשְׁאָרִים אַחֲרֵי כֵן בַּחַיִּים.
