שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נתן אתמול בראיון לאולפן ynet מצג של חוסר הבנה והתעלמות מהמציאות שעלול לעודד את חברות דירוג האשראי להמשיך ולדרדר מטה את דירוגה של ישראל. "הדוח של מוד'יס תלוש ומגוחך, שכלכלנים בלונדון לא יטיפו לנו מוסר", אומר השר.
במצב הרעוע שאליו נקלעה כלכלת ישראל במשמרתו מעז השר להשמיע דברי התקפה קשים כלפי חברות הדירוג מתוך בורות מוחלטת. זה מעורר דאגה רבה כי בראש המערכת יושב אדם שבינו ובין הבנה של התהליכים הכלכליים הרגישים והמורכבים - אין דבר וחצי דבר.
חסר אחריות
ובכן, לידיעת שר האוצר כמה תיקונים: מרכזה של חברת מוד'יס הוא בניו-יורק ושם גם נכתב הדוח. פרט לכך, אחדים מכלכלני מוד'יס הבכירים הם במקרה אפילו יהודים, ממש לא אנטישמים ושונאי ישראל. הם אלו שבעבר, כשהכלכלה נוהלה בצורה אחראית ונכונה, שיבחו במילים חמות והעלו את הדירוג של ישראל. אז במקרה ישב על כס שר האוצר פוליטיקאי שמוכר לו היטב ושמו בנימין נתניהו.
אין כלכלן אחד בישראל ובעולם שסבור שכלכלת ישראל מנוהלת בשנה האחרונה באחריות למרות דברי השר: "זו המלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות מדינת ישראל וזה מחייב אותי כשר אוצר לנהוג באחריות, למצוא את נקודות האיזון. אנחנו רוצים שאזרחי ישראל יידעו שיש מדינה ואפשר לסמוך עליה בשעת צרה ואפשר להישען אחורה". אם זה לא היה עצוב זה היה חומר טוב למערכון. אכן אזרחי ישראל חשבו ב-7 באוקטובר שיש מדינה שאפשר לסמוך עליה בשעת צרה – אבל לא הייתה כזאת.
"כולנו נרגיש את הצורך לממן את המלחמה הזאת וזה לא יהיה לנו קל", הסביר סמוטריץ'. כולם? הכספים שקיבלו המפלגות החרדיות גם בשנת המלחמה הוכפלו. הכספים הקואליציוניים, בעיקר למשרדי הציונות הדתית, זורמים כאילו לא קרה פה כלום בשנה האחרונה. העברות מיוחדות נוספו, ומה שכביכול קוצץ רק לאחרונה – כבר הובטח שיוחזר. 10 משרדי ממשלה מיותרים לא נסגרו – ולשרים המחממים את הכיסאות אין שום מקום לדאגה. הם לא יממנו שקל מעלות המלחמה.
ומה עם לנסות ללמוד לעומק את הדוחות ולתקן מה שצריך, הרי יש לדירוג האשראי חשיבות עצומה? אמנם שר האוצר סיפר כי "אנחנו לומדים לעומק ולוקחים חלק מהדברים לתשומת ליבנו". אולם בכיר באוצר אמר לנו בהשתוממות שלא התקיים שום דיון משמעותי באוצר אחרי הדוחות שהורידו את דירוג האשראי.
אין קשר לכלכלה?
עוד טען סמוטריץ': "אני לא מקבל ביקורת צבועה על איך אנחנו מנהלים את המלחמה, ולא את הניסיון להתערב אם אנחנו עושים רפורמה משפטית או לא עושים, אם שר המשפטים מכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כדי לבחור נשיא, או לא מכנס. אין לזה שום קשר לכלכלה". אז זהו, שלתהליכים שעוברים על מדינה, בטח אם הם פוגעים בדמוקרטיה, יש השפעה עצומה גם במישור הכלכלי. ניהול הכלכלה בעת מלחמה הוא בהחלט חלק מהסיבות לדירוג אשראי של מדינה. ולא פחות מכך – מעבר ממשטר דמוקרטי למשטר פחות דמוקרטי חלילה, כמו בניסיון להצר ולפגוע בעצמאות מערכת המשפט, משפיע על הכלכלה עד מאוד. זה לווה במשיכת השקעות של חברות שלא ששות להשקיע במדינות בהן מערכת המשפט חלשה, או כשציבור ליברלי, שמחזיק פה את הכלכלה, מתחיל לעזוב. לכן היותה של ישראל המדינה היחידה בעולם שאין מכהן בה נשיא קבוע של בית המשפט העליון תוך כדי פגיעה ברשות השופטת הוא בהחלט עניינן של חברות דירוג האשראי, כי יש לזה השלכות על הכלכלה.
במצב הרעוע שאליו נקלעה כלכלת ישראל במשמרתו - מעז השר להשמיע דברי ההתקפה קשים על חברות הדירוג מתוך בורות מוחלטת. זה מעורר דאגה שבראש המערכת יושב אדם שבינו ובין הבנה של התהליכים הכלכליים הרגישים והמורכבים - אין דבר וחצי דבר
