האם אפשר להגיש ערעור תמיד?
עו"ד ד"ר עומר נירהוד, המתמחה בערעורים: "הגשת ערעור איננה אפשרות 'אוטומטית'. מטרתה היא תיקון של טעות משפטית, אם נפלה בפסק הדין. לכן ללקוח ממוצע אין שום יכולת לדעת אם יש עילה לערעור — שכן מדובר אך ורק בניתוח השאלות אם ואילו טעויות משפטיות יש בפסק הדין, מה חומרתן, ואם הן מהוות בסיס סביר להגשת ערעור".
מה קורה בערעור?
עו"ד נירהוד: "ערכאת הערעור תנסה להביא את הצדדים לפשרה, אפילו תוך הפחדת הצדדים ש'אם נצטרך לשבת לכתוב פסק דין, יהיו הוצאות כבדות'. אם לא תהיה הסכמה על פשרה, ייכתב פסק דין — שלעיתים יהיה שונה לחלוטין ממה שנאמר על ידי השופטים בהצעת הפשרה. ערכאת הערעור לא תתערב כשמדובר בקביעות עובדתיות או קביעות של מהימנות. למשל, אם שופט קבע שאדם נתן סטירה לאשתו — זו קביעה עובדתית שבית משפט של ערעור לא יתערב בה. אם שופט קבע שעד אינו מהימן עליו — רק לעתים נדירות בית המשפט של הערעור יתערב".
מה הסיכון בהגשת ערעור?
עו"ד נירהוד מציין כי מעבר להוצאות שכר עורך דין, אגרה, הפקדת עירבון כספי ועוד, גם יוטל בדרך כלל סכום כספי על הצד המפסיד לטובת הוצאות הצד שזכה. ככל שעולים בערכאה — במיוחד לבית המשפט העליון, ההוצאות שיוטלו על המפסיד יכולות להיות גבוהות יותר — עד כמה עשרות אלפי שקלים. כמו כן, אם הגשנו ערעור, יש לצד השני אפשרות להגיש ערעור שכנגד, ובמקרה כזה התוצאה יכולה להשתנות גם לרעתנו".
האם נהוג שעורך הדין שטיפל בתיק יגיש ערעור?
לא פעם עורך הדין יציע ללקוח להגיש ערעור, והרבה פעמים די אוטומטית הלקוח יאשר ולא יפנה לחפש עורך דין חדש. "אישית אני חושב שזו טעות", אומר עו"ד נירהוד. "להיכרות עם התיק אין יותר מדי משמעות, ואולי להפך — מה שמנותח בערעור זה לרוב מסמכים כתובים, ואולי דווקא לעורך דין אחר יש יכולת יותר טובה לראות מה הבעיה במסמכי הלקוח, ולמה זו התוצאה שאליה הגיע בית המשפט".
איך מערערים בבתי הדין לעבודה?
במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות בלבד – בתי הדין האזוריים ובית הדין הארצי לעבודה. עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, מסבירה שגם במקרה זה ערכאת הערעור בדרך כלל לא תתערב בקביעות עובדתיות או בקביעות על מהימנות עדים של הערכאה שדנה בתיק. במהלך המשפט (כמו בבתי משפט רגילים או בבתי משפט לענייני משפחה) יכולות להיות החלטות ביניים, שגם עליהן אפשר להגיש ערעור. למשל, החלטה על הגשה או אי-הגשה של מסמך, החלטה על בקשה לזימון עד, ועוד. בבתי דין לעבודה, ערעור על החלטת ביניים של רשם (סמכות שיפוטית בדרגה נמוכה יותר משופט) צריך להיות מוגש בתוך שבעה ימים לבית דין לעבודה האזורי. ערעור על החלטת ביניים של שופט צריכה להיות מוגשת בתוך 15 ימים לבית הדין הארצי לעבודה. ערעור על פסק דין סופי שניתן על ידי רשם צריך להיות מוגש בתוך 15 ימים. אם מדובר בפסק דין של שופט בית הדין האזורי לעבודה, על הערעור להיות מוגש בתוך 30 ימים. בתביעה בסכומים נמוכים של עד כ-37 אלף שקל שנדונה במסלול של "דיון מהיר", אין זכות ערעור וצריך לבקש רשות מיוחדת תוך 15 ימים.
עו"ד להט מוסיפה כי אל בתי הדין האזוריים לעבודה מוגשים גם ערעורים על החלטות של רשויות מדינה שונות. למשל, החלטות של ועדות המוסד לביטוח לאומי או של שירות התעסוקה, החלטות לגבי היתרי פיטורים של עובדים מוגנים (עובדות בהיריון, עובדים ועובדות במהלך או לאחר שירות מילואים). במקרים האלה, בתי הדין האזוריים נוקטים משנה זהירות לפני שהם מתערבים ומשנים החלטה שניתנה על ידי גורם ממשלתי מקצועי מוסמך. "כל עוד ההחלטה שניתנה היא סבירה, גם אם בית הדין לא בהכרח יסכים איתה – הוא לא ישנה אותה. ההיגיון הוא שלרשות ממשלתית יש הסמכות להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות", מסבירה עו"ד להט.
מה חשוב כששוקלים ערעור על פסק דין בדיני משפחה?
עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה, מסבירה: ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה יוגש לבית המשפט המחוזי. על פסק דין של המחוזי ניתן לערער לעליון, אך בקשות כאלו מתקבלות לעיתים רחוקות בלבד. ניתן להגיש בקשת ערעור גם על החלטות ביניים. ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הגדול, ולא ניתן לערער על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, אולם ניתן להגיש בג"ץ במקרים חריגים.
"חשוב לדעת שלא כל פסיקה ניתנת לערעור", מציינת עו"ד דיין וולפנר. "עורכי דין מנוסים בתחום יוכלו להעריך את סיכויי הערעור על פי תקדימים ומחקרים משפטיים. לרוב, המועד להגשת ערעור על פסק דין בתחום דיני המשפחה הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין. במקרים מסוימים ניתן לבקש ארכה, אך זו ניתנת במשורה".
ולסיום, מציינת עו"ד דיין וולפנר: "עלות הערעור היא לא רק כספית, אלא גם רגשית. תהליך הערעור עלול להימשך זמן רב ולדרוש מחיר נפשי. יש לשקול אם התועלת הצפויה מצדיקה את העלויות".
