בסופה של פעולה הרואית לשחרור חטופים, ב-7 בדצמבר, נהרג איל ברקוביץ ז"ל, לוחם סיירת מטכ"ל ומגלן. הוא לא היה רק לוחם אמיץ, אלא גם אמן, שהיצירות שלו מוצגות בימים אלה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, בתערוכה "על הדבש ועל העוקץ". חלק מהרישומים של איל היו במחברות שהשאיר אחריו. רוב האיורים בתערוכה הם מהתקופה שבה איל למד בישיבת עלי, ובכל שבוע הוא תלה על לוח המודעות איור שנון על סוגיה בגמרא, כסיכום שיעור.
אמו של איל, ריקי: "אחרי שהוא נפל, חבר שלמד איתו אסף את האיורים והביא לנו אותם במהלך השבעה. איל היה ילד חכם ושנון ואייר בכל רגע נתון את חוויותיו. מגיל צעיר ראו שהוא בחור מוכשר, שמנסה טכניקות שונות. הוא אפילו צייר על הקיר בחדר שלו".
אחרי שלוש שנים וחצי של שירות כלוחם קרבי, התקבל איל ללימודי רפואה בפקולטה באוניברסיטה העברית, ובמקביל התנדב בעמותת "נופשון שומרון", שם פגש את מיכל. בדצמבר 2022 איל ומיכל התחתנו ועברו להתגורר בירושלים, הוא סיים את לימודי השנה הראשונה ברפואה והיה אמור להתחיל את השנה השנייה. ב-7 באוקטובר התארחו איל ומיכל בבית הוריו. כשפרצה המלחמה הוא יצא מיד לקרב.
איל נהרג ממטען בחודש דצמבר, כשהכוח היה בדרך לאיתור מנהרה שבה היו לפי המידע חטופים. יחד איתו נהרג החבר הטוב גל איזנקוט ז"ל. ריקי: "זה היה ערב משפחתי להדלקת נר ראשון של חנוכה. כחצי שעה לפני הדלקת הנר קרה הנורא מכל. המודיעים הגיעו עם בשורת האיוב. במקום נר חנוכה הדלקנו נר נשמה".
לאחר נפילתו, הצוות שלו אירגן למשפחה סדנת איור עם מורה ממוזיאון ישראל. ריקי: "שיתפתי את המורה בחומרים והאיורים שאיל השאיר אחריו ומשם זה התגלגל. הגענו לאסף גמזו, שהחליט לארגן תערוכה עם האיורים של איל". התערוכה מציגה את איוריו של ברקוביץ מאז לימודיו בתיכון ונותנת הזדמנות נדירה להציץ לעולמו הפנימי, ההומור והחוכמה. "כל דבר שעל פניו היה קשה להגיע אליו – איל רצה", אומרת ריקי, "הוא התקבל לסיירת מטכ"ל, היה לו חשוב לעשות שירות משמעותי ולהיות לוחם מצטיין. מעבר לזה שאיבדנו את יקירנו, האנושות איבדה אדם יקר שהיה יכול להוסיף משהו משלו לעולם".
איך הוא היה מגיב לכך שיצירותיו הגיעו למוזיאון?
ריקי: "מצד אחד הוא היה נבוך מכל האירועים סביב ההנצחה שלו, מצד שני, אני חושבת שהוא היה גאה שעבודות שלו מוצגות במוזיאון לצד איורים של קומיקסאים שאותם העריץ, במיוחד שי צ'רקה. אני חושבת שהוא היה רואה בכך זכות שהאיורים שלו, שעוסקים בנושאים תורניים, נחשפים לקהל רחב של אנשים. התערוכה נוגעת לליבנו, מרגשת ומציגה בדיוק את מה שאיל היה רוצה – חיבור ואחדות". •
