מִכֹּחַ כֹּחַ חָבוּי מִמֶּנִּי נוֹלְדוּ
עַל אַרְבַּע עַל הָאָרֶץ
וּמִיָּד שֶׁנִּשְּׁלוּ נִטְמְנָה שִׁלְיָתָם
מַס לַאֲדָמָה שֶׁלֹּא תִּתְגּוֹשֵׁשׁ עִמָּם
שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל מֵהֶם מֻקְדָּם
שֶׁתָּנִיחַם לְנַפְשָׁם
בָּנַי דוֹבְרִים עִבְרִית שְׂפַת אֵם
הִטְמַנְתִּי מִלִּים בְּבֶטֶן בָּנַי
זֹהַר רַב זוֹהֵר קָלוּעַ בִּשְׁנֵיהֶם
עַל כֹּל מִלָּה שֶׁרָכְשׁוּ שִׁלְּמוּ בְּגוּפָם
לְכֹל מִלָּה דָּמִים
כֹּל מִלָּה הַגְרָלָה
מָה יַגְרִילוּ בָּנַי
בָּנַי גְּדֵלִים בִּשְׂדֵה מוֹקְשִׁים
בַּבֹּקֶר יְשׁוּבִים עַל הַשָּׁטִיחַ מְשַׂחֲקִים מְסִירוֹת
הַכַּדּוּר הוֹלֵם, רַךְ כְּמוֹתָם
מְצָאוּהוּ בֶּחָצֵר וֶהֱבִיאוּהוּ הַבַּיְתָה.
בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם חוֹמֵק הַכַּדּוּר עַד שֶׁפֶּתַע
גּוֹעֵר הַגָּדוֹל בַּקָּטָן: לֹא כָּכָה! כָּכָה!
לְשֵׁמַע הַקּוֹל הָרָם פּוֹעֵר הַקָּטָן אֶת פִּיו וּמַבִּיט בְּאָחִיו
וּכְשֶׁמַּבְחִין מִנַּיִן הָרַעַשׁ –
צוֹחֵק
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁבָּנַי בְּנֵי חוֹרִין
מְטַפְּסִים לִקְטֹף רִמּוֹן גָּבוֹהַּ
אַחַר כָּךְ בִּתְנוּעָה אַחַת, מֻרְגֶּלֶת
מְנִיפִים אֶבֶן לְנַפְּצוֹ
מַטְמִינִים מְלוֹא פָּנִים בָּאֹדֶם
בַּשִּׁנַּיִם כּוֹרִים יַהֲלוֹמִים
אֲדֻמֵּי חָזֶה לוֹקְקִים אֶת הָאֶרֶץ
וְהָאָרֶץ לַנֶּצַח נִלְקֶקֶת לַנֶּצַח שׁוֹתָה