כמאה שנה אחרי שנדפס בכתב עת של תשיית הנפט, גילתה אותו החוקרת האוקראינית Lesya Khomych בארכיון של העיר לבוב. שם הסיפור "אונדולה" (Undula) ובמרכזו גבר המסוגר בבידוד בחברת מקקים ורוחות רפאים, ומקדיש את עיתותיו להזיות סקס מזוכיסטיות.
החוקרת האוקראינית זיהתה את סגנונו המובהק של סופר שהעריכה, את גודש המטאפורות הציוריות הנערמות זו על זו, את דמותה של עוזרת הבית אדלה. לא היה לה ספק שהמחבר הוא ברונו שולץ, אך על הסיפור, שנדפס בפעם הראשונה ב-1922, היה חתום סופר אלמוני בשם מרצלי ורנון. חוקרים לא מעטים, ולא רק פולנים, אישרו בשנות ה-20 המוקדמות של המאה שלנו את אבחנתה. יבול מאמרים על שולץ, מגוון מתמיד, החל להתפרסם שוב בכתבי עת ובאקדמיה. מה באמת היה מצבו הכלכלי של ברונו שולץ (עני, אפילו את פרסום הסיפור בשם העט המזויף מימן אחיו המבוגר איזידור), האם באמת היה אחיו הספרותי הצעיר פרנץ קפקא, פילולוגית מאוניברסיטת גדנסק מציעה לחבר את מילון שולץ.
אם כל החשדות נכונים, הרי 'אונדולה' היא יצירתו הראשונה של שולץ. היא ראתה אור 11 שנה לפני שהחלו להתפרסם סיפוריו המוכרים מאוסף 'חנויות קינמון'. שולץ המציא את השם אונדולה לדמויות שרשם וצייר בציוריו וברישומיו שבהם מככבים חבורה של גברים קטנטנים, המסתופפים לרגלי אלילה למחצה, אישה גדולה מן החלומות, מחזרים ואינם נענים.
כמה וכמה פרשיות מזמן לנו ברונו שולץ אחרי מותו. סיפור רציחתו בידי קצין נאצי במלחמת העולם השנייה עשוי להיקרא כיצירה ספרותית מרתקת לכשעצמה. דויד גרוסמן נוגע בו במקצת. ציור הקיר הגנוב שנמצא בבית של איכר אוקראיני היה גם הוא שערורייה מתמשכת שהמשיכה בהפקת סרט על הפרשה. ההיעלמות המסתורית של כתב היד של 'משיח' עודד את סינתיה אוזיק לכתוב רומן משלה. שולצולוגים ידועים, ובהם ניקול קראוס, אינם מרפים מן התקווה שכתב היד של המשיח עוד יימצא.
