"לפני שנה אלוהים הציל אותי במסיבת הנובה, ואחרי שנה הוא החליט לקחת אותך". כך מיררה אתמול בבכי מיתר עבדו מעל קבר אחיה, סמ"ר נועם ישראל עבדו (20) ז"ל מקדימה-צורן, שנפל שלשום בקרב בצפון רצועת עזה.
סמ"ר עבדו שירת כלוחם בגדוד 12 בחטיבת גולני, ואז יצא לקורס מ"כים, ולחם ברצועה כחלק מגדוד 17 (הכשרת מפקדי כיתות) של חטיבת ביסל"ח. אתמול הגיעו אלפים לחלקה הצבאית בבית העלמין בקדימה, כדי ללוותו בדרכו האחרונה.
"למה? למה?" זעקה האם אורית. "הוא הבטיח לאמא שלו שישמור על עצמו ולא שמר. איפה אתה הולך לי נועם? חסר לי ילד. איך זה יכול להיות?"
האב, מישל, התקשה לקרוא את הקדיש, ובנו לידור קרא אותו בבכי במקומו, ואז ספד לאחיו:
"נועם שלי, אחי הקטן. בחיים לא חשבתי שאצטרך להספיד אותך. כמה היית גאה להיות בגולני. אני לא יודע איך ממשיכים מכאן. היית הגאווה והאור של הבית. היית האח הכי טוב שאפשר לבקש".
מיתר, האחות, שניצלה ממסיבת הנובה, אמרה בדמעות: "נועם שלי, נולדת שנה אחריי. אתה הנפש התאומה שלי. תמיד שמת את עצמך לפני הכלל. תמיד דאגת למשפחה. עכשיו מי ירפא את הלב השבור? מי יחבק? יש לך את הלב הכי טהור שהכרתי בחיי. נפלת במלחמה כל כך צודקת. לנצח תהיה הגיבור שלנו".
ותמר, בת זוגו, ביקשה: "לפני שנכנסת לעזה אמרת שאתה אוהב אותי יותר מהכל. הבטחת שהכל יהיה בסדר, הבטחת שתשמור על עצמך. אני רק רוצה עוד חיבוק, עוד נשיקה".
