האם זה מוקדם מדי לדרמה מתוסרטת על אירועי 7 באוקטובר? האם אפשר ליצור סדרה ראויה בדיוק שנה אחרי האירועים הקשים בתולדות המדינה? הסדרה "שחר אדום" שיצרו עודד דוידוף ודניאל פינקלמן קופצת ראש לתוך השאלות הקשות הללו. מתברר שאם התסריט רגיש מספיק והבימוי מספיק טוב, אז בהחלט אפשר להפיק סדרה כזאת ולצאת עם תוצאה טובה מאוד.
הסדרה "שחר אדום" היא למעשה ארבעה סרטים קצרים בני כחצי שעה, שכל אחד מהם מגולל סיפור אמיתי שקרה ב-7 באוקטובר, בינתיים שוחררו שלושה פרקים. "אמון" על איה והישאם שנאלצים לברוח ממחבלים ולתת אמון אחד בשנייה. "זריחה", סיפורן של עמית וגלי שהתחבאו בתא שירותים במסיבת הנובה ו"ערפל", סיפורם של שלושה מתנדבי איחוד הצלה שנכנסים לתופת כדי להציל כמה שיותר אנשים. גלריית השחקנים מרשימה וכוללת בין היתר את יובל סמו, נעמי לבוב, נוה צור ויעל אבקסיס (שתשחק בפרק הרביעי, שעוד לא שודר). המשחק הוא אחד היתרונות הגדולים של "שחר אדום", ובמיוחד יובל סמו כמתנדב באיחוד הצלה. כמו שכבר ראינו ב"שוטר הטוב" (לטעמי סדרה אגדית), סמו הוא שחקן דרמטי נפלא, ומצליח לשכנע גם בסרט מאוד קצר ודחוס, שאמור לספר סיפור בלתי אפשרי על מתנדב באיחוד הצלה שמצליח לשכנע את חבריו לסכן את חייהם. סצנת הסיום הזכירה קצת סצנות סיום של סרטי אקשן טובים, עם הטלפון לבת הזוג המודאגת וחיוך מתוק-מריר של ניצחון קטן בלב התופת הגדולה.
לפי הודעות היח"צ, הסדרה הזאת אמורה לעזור גם בהסברה העולמית לגבי מה שקרה באותו יום מקולל. האמת, שהיא טובה גם עבור ישראלים. נכון שאנחנו מוצפים בסדרות דוקו ואינספור תחקירים, אבל בחלקם יש טריגרים קשים לעיכול שמעלים זיכרונות כואבים מדי. הטלוויזיה הישראלית לא מרחמת. לפחות בשלושת הפרקים הראשונים שלה, ב"שחר אדום" אין סצנות נוראיות שקשות לצפייה. האסון נמצא שם, אבל יש הרבה מקום לסיפורים האנושיים שהם הלב של הסדרה. הכי קל, בטח כשמדובר ב"צורכי הסברה", ללכת עד הסוף עם סצנות מחרידות. אנחנו נמצאים בשיאו של עידן הסטרימינג שבו כל סדרה מתחרה באיך להראות כמה שיותר דם, ואם יש רצח אז שיהיה כמה שיותר גרפי. הכל כדי שהצופה לא יברח, שירגיש שהוא צופה בדבר האמיתי בסדרה שהולכת עד הסוף.
בקטנה
סף הגירוי שלנו נהיה כל כך גבוה, עד שגם במהדורות החדשות בשעות צפיית השיא לא מרחמים על הצופים. פעם, כשהיה פיגוע, לא היו מעיזים להראות טיפת דם. היום במהלך פיגוע, התמונות הקשות מוזרמות לשידור היישר מערוצי הטלגרם הכי זולים שיש. בניגוד מוחלט לנימה השולטת היום, "שחר אדום" מגלה אחריות כלפי הצופים שלה. היא לא הולכת עד הסוף, למרות שהיא יכולה. לגבי ההצלחה בחו"ל, זה יהיה משמח. אבל זה לא הכל.
