כשעיני הציבור מופנות למצב הביטחוני, קשה לשים לב לכך שיש נושאים חשובים נוספים שנדחקים לשוליים - בהם המצב הבריאותי המתדרדר של הישראלים. כפי שעולה מדוח חדש של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מדובר בפגיעה לא קלה במצב הבריאותי של הציבור בישראל. יש להדגיש כי הנתונים שיובאו כאן מתייחסים לכל שנת 2023, ולכן הם משקפים רק התחלה של מגמה ותמונה חלקית שתתבהר עם נתוני 2024.
הדוח, שמתבסס על נתוני ארבע קופות החולים, מצביע על כמה מגמות מדאיגות - ובהן, עלייה בשיעורי צריכת תרופות נגד דיכאון, חרדה ותרופות שינה, ועלייה בעודף משקל, בהשמנה ובעישון. מנגד נרשמו גם מגמות חיוביות ובהן עלייה בשיעורי הבדיקות של סרטן צוואר הרחם ואיזון בערכי הכולסטרול והסוכרת.
כמעט 30% (29.8%) מהנשים בגילי 64-20 סובלות מעודף משקל (שיעור דומה לשנה שעברה) ויותר מרבע מהנשים בישראל (26.9%) סובלות מהשמנת יתר (לעומת 26.6% בשנה שעברה). שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב נשים נרשמו בנגב המערבי ובאזור נצרת בפער עצום לעומת תל-אביב. בנגב המערבי הוגדרו 33.5% מהנשים כמי שמתמודדות עם השמנה, בתל-אביב רק 17% מהנשים הוגדרו ככאלו. בקרב בני הנוער בגילי 15-14 ממשיכה מגמת ההשמנה לעלות לאורך השנים כאשר 13.2% מהם הוגדרו ככאלו לעומת 12.8% בשנת 2022.
בנוסף, לאחר שנים של התייצבות ואף ירידה קלה בשיעור המעשנים, בשנה שעברה נרשמה עלייה מתונה יחסית. על פי הנתונים, 21.1% מבני 16 עד 74 מעשנים. זו עלייה מתונה וקטנה לעומת 2021, אז עמד שיעור המעשנים על 20.9%. שיעור המעשנים גבוה בקרב גברים כמעט פי שניים וחצי לעומת נשים. בשנה שעברה נרשם זינוק של יותר מ-6% בצריכת תרופות נגד דיכאון: 655 מרשמים לכל אלף בני אדם בשנת 2023 לעומת 615 בשנת 2022. השלכות ההתמודדות הלאומית עם טבח 7 באוקטובר משתקפות בנתונים אלו באופן חלקי בלבד משום שהם משרטטים את תמונת המצב נכון לסוף דצמבר 2023. יש להדגיש כי נתוני צריכת תרופות נגד דיכאון של תושבי הצפון גבוהים יותר לעומת יתר חלקי הארץ.
יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, פרופ' נחמן אש: "ממצאי דוח תוכנית המדדים לשנת 2023 מתחילים לשקף את השפעת המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך כי בשנת 2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות".
