בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר שעבר, יצאו משה אוחיון (52) ובנו אליעד (24) ז"ל להילחם במחבלים שחדרו לאופקים. אתמול הוכרז, שיקבלו על כך את אות הנשיא לגבורה אזרחית. לילה לפני, ליל הושענא רבה, משה עוד אירח בסוכה שלו את אבי דבוש, תושב שדרות ומהפעילים הבולטים בהפגנות בבאר-שבע נגד ההפיכה המשפטית, יחד עם אלוף במילואים גדעון שפר. זה קרה במסגרת פרויקט "ניפגש בסוכה", שבמסגרתו הוקמו 250 סוכות ברחבי הארץ שבהן נפגשו אורחים מכל גוני החברה הישראלית, גם אם אינם חולקים את אותה השקפת עולם.
"יש שאמרו שהוא אפילו נאיבי שהוא עדיין מאמין בחיבורים למרות כל ההפגנות והשנאה ברחובות, אבל כזה היה משה", מספרת שרית אוחיון (51), אלמנתו של מי שהיה מנהל מיזם 929 של הרב בני לאו. השנה החליטה שרית להמשיך את הפרויקט שלו. "אנחנו מקווים שיהיו יותר מ-250 סוכות. באתר האינטרנט של 929 אפשר לחפש את הסוכה שמתאימה לך. אני עושה את זה כדי להנציח את משה, אבל גם כי מדובר בנושא חשוב".
מיזם 929 הוא מיזם חינוכי ותרבותי הפועל לחיבורים בחברה הישראלית באמצעות ספר התנ"ך כמכנה משותף. בשנה שעברה הגיעו לפרויקט הסוכות בני גנץ, חילי טרופר ורבים אחרים. בבאר-שבע יקימו השנה מנכ"ל בית מוריה ציון חדד ואשתו חוה סוכה, לאחר שאיבדו את בנם סמל אורי ז"ל שהיה רק בן 21. אוחיון תמשיך את המסורת ותארח בסוכה שלה. ברחבי הארץ יוקמו סוכות נוספות.
"משה שיכנע את אנשי 929 שזו המשימה וצו השעה", סיפרה שרית. "הוא היה חבר בהרבה קבוצות הידברות, כאלה שניסו בכל דרך אפשרית שהקרע בעם לא יגדל ויעמיק. הפריע לו גם הפער בין המרכז לפריפריה, והוא קיים ערבי התעוררות וסליחות ממצפה רמון ועד קריית-שמונה. היה עדיין קרע שרק הלך והעמיק, והייתה הרגשה שכל מה שעושים לא עוזר. אבל משה היה שותף למיזמים שעוסקים במעשים. הוא היה יושב לילות שלמים בשיחות עם אנשים, חלקם ממובילי המחאה, והוא הצליח להתחבר אליהם.
"הוא החליט לצאת בקול קורא להקמת סוכות אחדות, ושיכנע אחרים להצטרף אליו. זה לא היה פשוט. אבל היו 250 סוכות. כלומר, 250 אנשים ענו לקול הקורא הזה. והתנאי היחיד היה שאתה צריך להזמין לסוכה מישהו שאתה לא מסכים איתו. חלק הצליחו יותר וחלק פחות. היו כמה שאירעו בהם פיצוצים. אני זוכרת את משה יושב בבית ואומר: מה שאנחנו לא עושים, משהו לא הולך. ובלילה האחרון, לפני שמחת תורה, אחת הסוכות הייתה אצלנו בבית. מעשר בלילה ועד חמש לפנות בוקר, שני דוברים בכל שעה. ימני, שמאלני, דתי וחילוני, נשים וגברים".
100 אורחים בסוכה
אל ביתם באופקים הגיעו הבנים אליעד ז"ל ואמיתי. אליעד, מתנדב עם ילדים בעלי מוגבלויות וחולי סרטן, טס לתאילנד וחזר להיות עם ההורים. "יחד עם גדעון שפר הייתה גם שרה אליאש מקדומים. אני חששתי שאנשים לא יבואו. ומשה מזמין אנשים מעופרה, קדומים ולוד שידברו. חששתי שאף אחד לא יישב להקשיב. ממש דאגתי. סיכמתי עם הילדים שהם לא זזים מהסוכה ושבעתנו יושבים ומקשיבים כל הלילה.
"פחדנו שתהיה לנו מחאת קפלן כל הלילה. עוד לא היה לנו מושג מה יהיה יממה לאחר מכן. היו לנו כ-100 אורחים בסוכה לאורך כל הלילה. היה שיח לא קל, אפילו קשה. אבל כזה עם הקשבה. מבחינתי זה היה לילה מכונן. כל מי שנכח שם היה בתחושה שבסופו של דבר יש סיכוי להישאר מחוברים. הייתי בתחושה מאוד חזקה, לאחר שמחת תורה, שמשה ואליעד השאירו לנו שליחות ברורה. זו המשימה. לדאוג בכל דרך אפשרית לחיבור בעם שלנו".
שרית מבהירה כי "המטרה היא לא לשכנע אחד את השני בדעותינו. אבל הצלחנו לשבת ולשתות כוס קפה ולדבר על דברים אחרים. אני רוצה לקוות שאנחנו במקום שוודאי שאנחנו יכולים לעשות את זה. אני מקווה שזה ברור ליותר אנשים שזה צו השעה. אני אומרת לכל מי שמגיע לכאן: יש כאלה שהתפקיד שלהם זה להילחם בעזה או בלבנון ולהשמיד את הרוע. אני לא יכולה לעשות את זה. אבל אני מרגישה שאני מחויבת להילחם בתוך המדינה שלי, על הבית, על מה שקורה בפנים. לא הבית הפיזי אלא הבית הרוחני".
והיא ממשיכה לפרט את צוואתו הרוחנית של בעלה, שהיא ממשיכה בכל הכוח: "שיהיה ברור שלא משנה מה השני חושב – אני מחויבת לדאוג לו. אנחנו מחויבים לדאוג אחד לשני. אני באמת מאמינה שהיחד הזה יגרום לנו גם לנצח את האויבים מבחוץ. לכן אני מוכנה להוציא על זה את כל הכוחות. לצערי אני שומעת בימים האחרונים סקפטיות. ועוד פעם חוזרים למחנאות. ואני אומרת לאנשים: לא הבנתם. אני מרגישה צורך להרים טלפונים ולהסביר למה בדיוק הקצוות האלה צריכים להיפגש. החוכמה היא לא להיפגש עם מישהו שאתה מסכים איתו, אלא דווקא עם מי שאתה לא".
את פועלת לאיחוד, אבל נראה כי ההנהגה פועלת כדי להגביר את המחלוקת.
"אנחנו צריכים לקום ולעשות מעשה. לא לחכות שההנהגה תסדר את זה. זה המוטו שמשה לימד אותנו. כשיש בעיה צריך לקחת אחריות ולצאת לפעול. הבנתי שאין לי ברירה. אם אני רוצה שהסיפור יסתיים בטוב אני צריכה להילחם שאנשים יבינו שאנחנו חייבים להיות יחד. יש אח וגיסה שהשתתפו במחאות והם עדיין הכי דואגים לי בעולם, למרות שברור לי שהם נשארו בשמאל".
חגים עצובים
"החגים השנה מביאים איתם גם קושי ועצב גדול", אמר גיל פלוטקין, מנכ"ל 929. "לכן החלטנו, יחד עם 'שומרים על הבית המשותף', לנעוץ נקודה של אור על לוח השנה הישראלי. אנחנו מבקשים מכל אחת ואחד להרחיב מעט את הלב, ומעט את גבולות הסוכה, ולפתוח אותה השנה למי שאולי לא נמנה בדרך כלל עם קהל ביתו. רק מפגש פנים אל פנים יכול לאחות את הקרע והקיטוב בחברה שלנו".
כאמור, המיזם כולל מאות סוכות ברחבי הארץ שבהן יתארחו דתיים וחילונים, מימין ומשמאל, מצפון ועד דרום. הסוכה של משפחת אוחיון באופקים תארח חברי קיבוצים ומושבים, בסוכה בכיכר החטופים יתקיים מפגש בין דתיים לחילונים, לסוכה בחיפה יגיעו מפונים מהצפון ועוד. "אבל כל משפחה ישראלית וכל אדם יכול להיכנס לאתר שלנו ולבחור להקים סוכה או להתארח באחת. לא משנה מה יקרה, בחג הזה, נפגשים בסוכה".
"ברור לי שהיום משה היה ממשיך להילחם על המטרה הזו", אומרת שרית. "לפני שלוש שנים הוא חזר למילואים והגשים חלום. אז אני מאמינה שאם הוא היה איתנו, הוא היה משלב בין הלחימה לניהול מערך של הידברות ושיח. אליעד בחודשים שלפני כעס מאוד. הוא אמר למשה: עברת לצד שלהם. והוא באמת השקיע בזה את כל נשמתו. הוא אמר לאליעד: לא שיניתי שום דבר בדעות שלי. אבל חייבים להיפגש". •
