המומה. חסרת אונים. נטולת אופק. כך נראתה מפלגת השלטון בשבועות הראשונים אחרי 7 באוקטובר, ובעיקר העומד בראשה. בצמרת הליכוד התגבשו אז שתי מסקנות נחרצות: ישראל הולכת לקראת סדר פוליטי חדש; ראש הממשלה נתניהו ייאלץ להיפרד מהנהגת הליכוד והמדינה.
2 צפייה בגלריה
yk14110802
yk14110802
(נתניהו אז. "אם הוא לא יפרוש", חזה אחד הח"כים, "יראו לו את הדרך החוצה" | צילום: דנה קופל)
בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר ניהלתי רישום של שיחות רבות, יזומות ואקראיות, עם שרים, ח"כים ואנשי ליכוד שהיו תחת הלם. רובם, ובהם מקורבים וקרובים מאוד לנתניהו, טענו בנחרצות שהוא אינו יכול להישאר בתפקידו. לא זכורה לי שיחה אחת שצפתה לראש הממשלה תקומה פוליטית. חלפה שנה, איפה חוזי השחורות ואיפה נתניהו. הנה תמצית מהשיחות, שניתנו בעילום שם:
2 צפייה בגלריה
yk14110808
yk14110808
נתניהו היום | צילום: AP Photo/Susan Walsh
ב-11.10.23, ארבעה ימים אחרי הטבח, בכיר בליכוד המקורב לנתניהו אמר: "ביבי לא יישאר בתפקיד דקה אחרי המלחמה. אחרי אירוע כזה כבר לא יבחרו בנו 40 שנה". באותו יום הוסיף יועץ בליכוד: "כולם מבינים שזה הסוף של ביבי".
12.10.23, אחד היועצים של השרה מירי רגב, לאחר שנזרק כוס קפה על הרכב שלה בבית החולים תל השומר: "אתה לא מבין כמה שונאים אותנו. אם אנחנו הולכים לבחירות, אנחנו לא מקבלים 7 מנדטים".
16.10.23, אחד מיועצי הח"כים בליכוד הציע לבוס שלו שיבקש סליחה מעם ישראל. "הסיפור של ביבי והליכוד גמור. הם מבינים את זה", אמר היועץ. "ח"כים בליכוד קראו לעצור את החקיקה. עכשיו הם רוצים לבקש סליחה על כך שלא פעלו יותר להקמת ממשלת אחדות וחיבור הקרע בעם". באותו יום כתב לי יועץ בכיר של שר בליכוד בשיחת ווטסאפ: "הממשלה הזאת לא תחזיק אחרי המלחמה. דינה נחרץ".
בימים הראשונים של המלחמה הוקמה גם ממשלת החירום עם המחנה הממלכתי. גורמים במערכת הפוליטית סיפרו אז כי שרה נתניהו התנגדה להקמתה, מתוך חשד כי היא תתפרק וזה יוביל לבחירות חדשות. עד כמה הלחץ היה כבד בסביבת ראש הממשלה אפשר להסיק משיחה עם אחד ממקורבי נתניהו במפלגה. "אספר לך משהו", אמר היועץ. "היא (שרה) מתקשרת כל הזמן. אבל אנחנו במלחמה. אז לא עונים לה. אני לא עונה לה, היועצים לא עונים לה, ביבי לא עונה לה".
17.10.23, ח"כ חדש בליכוד כותב בשיחת ווטסאפ: "לא יהיה ליכוד. הרבה יתפטרו. יהיו פיצולים והליכוד יתפרק. לביבי אין מפלגה ביום שאחרי המלחמה. לא רוצים לצאת עליו עכשיו בזמן מלחמה אבל ביום שאחרי אין לו מפלגה. הוא יפרוש – ואם לא אז יראו לו את הדרך החוצה".
19.10.24, פגישה אקראית ברחוב במרכז תל-אביב הולידה שיחה מהבטן עם ח"כ בליכוד התומך בנתניהו. "הזעם והכעס בציבור הם בלתי נסבלים. אנשים כועסים וזועמים וזה רק ילך ויגבר אחרי המלחמה", אמר מדם ליבו. "זה אירוע ששינה את כל מדינת ישראל. לא נחזור להיות אותה המדינה. כולנו נלך. גם עבדך הנאמן. המערכת הפוליטית תיראה אחרת לגמרי. רובה יהיו פרצופים חדשים. אם הבת שלי עכשיו הייתה חטופה – הייתי מרים את כל העולם. וכל הכעס הזה בא אלינו וזה ברור לי. אתם לא מבינים באיזה אירוע אנחנו".
22.10.23, שיחת ווטסאפ עם יועץ של שר המקורב מאוד לנתניהו. שאלה: אתה מניח שהממשלה הזו יכולה לשרוד דקה אחרי המלחמה? תשובה: "לא". ב-23.10.24, כתב לי שר בממשלה: "אני חושב שאחרי המלחמה ביבי ילך – בין אם הוא רוצה ובין אם לא".

"אפשר להדיח אותו"

ההתנגדות לנתניהו והחשש מבחירות הולידו יוזמה בתוך הליכוד להחלפתו באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי. השיח הזה עבר בקרב כמה מבכירי הליכוד, כאשר המועמד המוסכם לכאורה להחליפו באופן זמני עד הבחירות היה ח"כ יולי אדלשטיין. היוזמה הזאת נקטעה די באיבה, בעיקר בגלל התנגשות אגו בין כל מי שרואה את עצמו כמחליף.
4.11.23, שיחת טלפון עם אחד משרי הליכוד: "אין אחד בליכוד שבאמת חושב שביבי יכול להשלים את הקדנציה. ביבי ירצה להביא ניצחון גדול, לחתום על הסכם שלום עם סעודיה – ואז לפרוש. זה מה שאנחנו בליכוד מעריכים. לכן אתה שם לב שכל הטוענים לכתר מתחילים לעבוד. דני דנון, יולי אדלשטיין, ניר ברקת, ישראל כ"ץ. יש כבר שיחות איך מחליפים את ביבי בלי בחירות. אולי לשתף פעולה עם ליברמן וגדעון סער. להקים ממשלה יחד איתם ובלעדיו".
20.11.23, בכיר בליכוד בפגישה: "ביבי לא יכול להמשיך בתפקידו. מבין כל חברי הסיעה – יש רוב מוחלט של שרים וח"כים שאומרים זאת. איך עושים את זה? השאלה מה יהיה הפער בין ההצהרות של הח"כים לבין פעולה של ממש לסילוק נתניהו. אם תהיה הסכמה – אפשר להדיח אותו. זו הסיבה שמבחינת ביבי עדיף ללכת לבחירות ורק שלא יחליפו אותו באי-אמון בכנסת". ואילו שרת ההסברה דאז גלית דיסטל-אטבריאן אמרה באמצע חודש נובמבר על נתניהו: "פעם חשבתי שהוא מר ביטחון".
שנה אחרי 7 באוקטובר אפשר להבין שבמבחן הזמן ההערכות האלו נראות היום כלא רלוונטיות. אולי כי איש מהדוברים לא האמין שהמלחמה תימשך כל כך הרבה זמן. וגם לא רואים את הסוף. בחודשים הראשונים של המלחמה הקואליציה של נתניהו הייתה סביב ה-40 מנדטים בסקרים. זה נכון שנתניהו גם כיום לא מגרד את ה-60 מנדטים, אבל מצבו השתפר באופן משמעותי. גם בשיחות סגורות קשה לשמוע היום מבכירי הליכוד את השיח על החלפת נתניהו. נתניהו רוצה לקרוא למלחמה הזו "מלחמת התקומה". הוא יודע למה: הוא פועל לתקומתו הפוליטית.
נמרוד ניר, סוציולוג פוליטי מהאוניברסיטה העברית, ערך מחקר מקיף במלאת שנה למלחמה בנושא עמדות הציבור במגוון נושאים הקשורים אליה. המחקר כלל 2,300 משיבים יהודים ו-500 משיבים ערבים. "מעמדו של נתניהו נפגע משמעותית מאז המערכה, אבל הוא השתקם מאוד בשבועות האחרונים", מסביר ניר. על פי המחקר הקודם שנעשה באוגוסט 2023 (כחודשיים לפני 7 באוקטובר), 35% מהציבור העדיף את נתניהו בראשות הממשלה (29% גנץ; 16% לפיד; 9% בנט; 11% אחר). במחקר שנערך באוקטובר 2024 מקבל נתניהו כבר 33% תמיכה מול 27.5% בנט, 14% לפיד ורק 12% גנץ.
"מעמדו של נתניהו נפגע אנושות במהלך המערכה, אבל ההישגים בצפון שיפרו את מצבו באופן משמעותי", סיכם ניר. "אין לציבור הישראלי אלטרנטיבה שלטונית ממשית, בפרט לא למצביעי גוש הימין-חרדים. יש אנשים שבעד התפטרות נתניהו אבל עדיין מעדיפים אותו בראשות הממשלה. במחנה הליברלי יש ואקום מנהיגותי גדול ואכזבה עצומה מגנץ. לכן נפתלי בנט מזנק כאלטרנטיבה. ¿
"אין אחד במפלגה שבאמת חושב שביבי ישלים את הקדנציה שלו", אמר שר מהליכוד בנובמבר. "כל הטוענים לכתר מתחילים לעבוד: דנון, אדלשטיין, ברקת, כ"ץ. יש שיחות איך להקים ממשלה עם סער וליברמן בלי ביבי"