זה ארמון, מבצר, טירה או מגדל? אין לכך ממש תשובה, וגם אם יש היא גדושה בפרטים: בארמון ישב מלך, הטירה נועדה להגן מפולשים, והמבצר - כל התשובות נכונות.
אם סיירתם פעם בצפון איטליה עם מדריך מצוין, הוא בוודאי סובב איתכם בין הטירות היפות, המאיימות, המלאות נשק ואף כטב"מים מפחידים, ועתיקות ומדרגות ועקלתונים שבהם טיפסו כדי לאייש את המשמרות בגג.
מבצר בארד: כמו שכונה
מחוז עמק אאוסטה כולל כ-230 טירות מגוונות, במצבים שונים של התפוררות או שימור יפהפה. אין דרך לכווץ אותן לכלל כרטיס מידע, וגם אין תשובה. ננסה להתעכב הפעם על הטירות הבולטות והמפורסמות ביותר, ובמיוחד במבצר המחסום הנמצא בכניסה לעמק - מבצר בארד (Forte di Bard). מיד כשרואים אותו באמצע הדרך, במרחק, חוקרים בקימוט מצח מי האדריכל המטורלל שבחר לתקוע אותו דווקא שם. (Forte הוא באיטלקית מבצר, להבדיל מטירה שהיא Castello).
מבצר בארד תוכנן גם כמבצר מגן וגם כדי לחסום את צבא חניבעל מלפלוש לעמק, אם כבר הצליחו בני קרתגו להסתנן פנימה. מה עשו עם הפילים במדרגות המתפתלות? אני מקווה שהיה עבורם גיבושון רציני בקורס הטיפוס לגג הדבר הזה, שממנו השליכו עליהם בליסטראות.
למבצר הענק הזה יש לוק של שכונה, אם לא מעברה, אבל כדאי להתאמץ ולהעפיל. המבצר מפתה לצילום כיוון שהוא מספק אווירה קודרת של מלחמה בימי הביניים. שהייה ליד בארד היא תענוג צרוף של נשפי מסכות, קונצרטים עתירי הפקות, קורסים מגוונים באמנות ובתורות לחימה, הצגות, תערוכות תמונות ומצגות. בהלואין יוצא המבצר לגמרי מדעתו. ועוד לא אמרנו דבר על פסטיבל ותחרויות היין. רמז: הכל נמצא באתר הנפלא Aosta Tourism.
לקראת החגים הגדולים, מוארות הטירות המרעיפות מלמעלה ערפילי כישוף מרחף. הימים בעונה זו (נובמבר-ינואר) קצרים ביותר, כך שמומלץ לבחור דרך שפוייה יחסית בעזרת מדריך או האתר, ולנסוע לאט מול צעיפי וחזיזי אור, שנראים ערפיליים כעננות של כטב"מים. לישראלים מומלץ להימנע מכך, כי יש להם די מהחיזיון האור-קולי הזה בבית, באישור פיקוד העורף, (נסו, אגב, להסביר לאיטלקי מה זה "פיקוד העורף", ובהצלחה עם זה). הטירות מוקפות בגנים, והכל מואר כדי שתגיעו לדוכנים, ליינות, לבירות, לפרושוטי ולסלסיצ'ה ולסופלי אל טלפונו. ובלבד שתתלבשו היטב. בכל זאת ההרים מציבים לפניכם טירות מפורסמות, חשיכה וחורף.
טירת פניס: ממ"דים עתיקים
טירת פניס (Fenis) שוכנת במרכז העמק והיא קלה מאוד ונגישה. מומלץ להקדיש חצי יום לפחות בטירה הזו. יפגשו אתכם ממ"דים עתיקים שבתוכם נחבאו הצבאות בתוך המעברים הצרים עם חריצי הירי ומקלטים להגנת משפחות הצבא ששכנו בטירה. זוהי אחת הטירות המרשימות בעמק, והיא קרובה מאוד לעיר בשם זה, ולאחד ממרכזי האוכל המפורסמים באזור: שוק פניס המגוון והאיכותי לירקות, פירות, עשבים, ושפע של תוצרת מן החי.
לצד הטירה, קיימת מסעדה מקסימה - "חלקת המרק של הסבתות". שני שפים מבשלים שם רק תוצרת טרייה ועונתית מן הגינה. התוצאה היא מעדנים ייחודיים וחיבורים בין שפים מוכשרים אך שונים. הארמון כולל שלושה מגדלים עגולים, שניים מרובעים ומגדלי שמירה והגנה על משפחת האצולה שאלאן (challant) ששלטה בעמק באמצעות המבצר. הארמון השתמר להפליא ומציע מיצגים עתיקים ומרשימים.
טירת סאבוייה: כמו סרט של דיסני
אולי הטירה היפה ביותר במזרח אאוסטה. המבצר היפהפה הזה, הנמצא לא רחוק מ-Gressoney ,St. Jean מזכיר מאוד את סרטי וולט דיסני ונבנה במאה ה-19. הארמון הקטן היה החביב על המלכה מרגריטה, עם נקודת תצפית שנבנתה עבורה כדי שתוכל להשקיף על הר מונטה-רוזה. הטירה עצמה מהווה מראה נוף יפהפה שכדאי לצפות בו מכל עבר ולשלב גם טיול לא מפרך בגְרֵסוֹנֵה, או סקי נינוח בנופים מאגדות הנסיכה. גרסונה מאפשרת שופינג ומסעדות סקי מצוינות, ושלטי הדרכים מצוירים בגרמנית ובגרמנית-שוויצרית. אני מקווה ששני כלבי הסן-ברנרד הענקיים עדיין רובצים בקפה המרכזי ליד האח.
גרביים עם אג'נדה
אני נגד עמודים דחוסים במידע על שופינג, במיוחד כי אין לי שום דרך מושכלת למלא עמודים שכאלה. אז הפעם נבדוק רק את גרבי ה-Gallo הנהדרים, המעוצבים ומיוצרים באיטליה כבר יותר ממאה שנה במבחר של דגמים, צבעים, עיצובים וחוטים. אורכם ממיני-גרב ועד גרב-ברך (יפה שזכרתם את פיפי לינדסטרום השוודית). המבחר מבלבל, וגם המחיר גורם לעילפון לגברים ולנשים. הייחוד של גרבי גאלו הוא יופיים הרב, החוטים העוטפים ברכות ובמעט רפיון את הרגל, ועמידותם העצומה לאורך שנים. אם מכבסים אותם ביד ומייבשים באוויר הצח, הן יחזיקו מעמד מעל 15 שנה.
איפה: ברשת תמצאו חנויות שתמיד רחוקות מכם. הקדימו לשדה התעופה במילאנו ותוכלו להתנפל, וכן כדאי.
מחיר: תמיד יקר.
