התמזל מזלי לצפות מקרוב במשחק האחרון ששיחק רפאל נדאל. זה קרה הקיץ על המשטח ברולאן גארוס, שהפך לבית שלו, במסגרת המשחקים האולימפיים. מעין סגירת מעגל בהיכל התהילה שיצר לעצמו, מול הטניסאי היחיד שהשיג יותר תוארי גראנד סלאם ממנו, נובאק ג'וקוביץ'. הוא הפסיד בו, אבל לנדאל, שהכריז אתמול כי יפרוש רשמית אחרי טורניר גמר גביע דייויס בחודש הבא, לא יזכרו דווקא את המשחק הזה – אלא את אחת הקריירות הגדולות בתולדות הספורט, לא רק הטניס.
הודעת הפרישה פורסמה במספר שפות, כולל בעברית – "תודה רבה לכולכם". נדאל פירט הרבה יותר בסרטון המרגש שהפיץ ברשתות החברתיות, בו אמר בין השאר: "אני פה כדי להודיע שאני פורש מטניס מקצועני. עברתי שנים קשות, השנתיים האחרונות במיוחד.
"ברור שזו החלטה קשה, כזו שלקח לי לא מעט זמן כדי לקבל, אבל בחיים האלה לכל אחד יש התחלה ויש סוף, ואני חושב שזה הזמן הנכון לסיים את הקריירה שהייתה ארוכה ויותר מוצלחת מכל מה שיכולתי לדמיין. כל מה שחוויתי היה חלום שהתגשם".
בניגוד לכל היגיון
הספרדי יצר שפה משלו. זו לא הייתה האלגנטיות של רוג'ר פדרר, הגיוון ומשיכת האש של ג'וקוביץ', אלא סערה של עוצמה ופיזיות, עם כושר גופני יוצא דופן. הוא שם את הלב ואת הברכיים בכל מגרש שהגיע אליו, לא ויתר לרגע על אף כדור, עם הטקס שהפך למנטרה לפני ההגשות – סידור המכנס מאחור, יישור הסרט על הראש והעברת השיער מאחורי האוזניים. וככל שהמשיך להתעלות, הוא צבר עוד ועוד אהבה. הוא ייצג לאורך הקריירה את הנחישות, העבודה הקשה, סגנון שעלה לו בפציעות רבות שהחריבו את גופו.
זו הסיבה היחידה לפרישה שלו בגיל 38. התשוקה לא נעלמה, והייתה זו שהחזירה אותו פעם אחר פעם בצורה שנדמתה בלתי-אפשרית, אבל בסופו של דבר הוא עבר יותר מדי בחדרי ניתוחים, ניסה יותר מדי טיפולים שונים ומשונים. כנראה שההפסד האחרון כבר הכריע, כאשר מלך החימר, זה שהשיג עליו יותר תארים ממה שכל שחקן אחר מסוגל להשיג על משטח אחד, הבין שהוא כבר לא יכול לעמוד במעמסה.
הוא היה האחרון להבין זאת. ממש כמו שעברו שנים מאז שהמשולש הגדול בתולדות הטניס היה בשיאו התחרותי (ג'וקוביץ' כבר די לבדו זמן רב), אפשר להודות שכבר תקופה ארוכה ניתן היה לראות את הפרישה של נדאל מגיעה, מאחר שלא הצליח להישאר כשיר. אבל בהבנה הזו טמון גם הקסם, כי העובדה שבכלל שיחק בעונת 2022 נגדה כל היגיון, ולא רק שהוא זכה בה כהרגלו ברולאן גארוס (בפעם האחרונה בקריירה), הפלא הרפואי מספרד גם לקח את התואר באוסטרליה – הגביע השני בלבד שלו במלבורן, שהגיע 13 שנים אחרי הראשון! זו אמנם הייתה תחיה זמנית מחדש, אבל הדרך בה חזר לכשירות בגיל מבוגר יחסית לספורטאי הייתה מעוררת השראה, מופת של מנטליות בלתי-שבירה וניצחון על הכאבים.
הופעה אחרונה במולדת
באותה זכייה אחרונה ברולאן גארוס ב-2022, נדאל פירק לגורמים את קספר רוד הנורווגי בגמר. 3:6, 3:6, 0:6 זו לא תוצאה שרואים הרבה במשחקי הכרעה של גראנד סלאם. רוד המיואש אמר בסיום: "הוא גורם לך לסבול על החימר. קודם כל הוא גומר לך את הרגליים, אחר כך את הראש". בכתבה ב"אתלטיק", מפגש חימר מול הספרדי הוגדר בתור "האתגר הגדול ביותר בענף".
זה מה ששחקן שעשה הכל משיג בסופו של יום – הערצה מתובלת בכבוד ופחד של היריבים. ניק קיריוס צייץ אתמול שהיו לו סיוטים על נדאל. כשאתה על-אנושי במשך כל כך הרבה זמן, אתה אפילו לא חייב להיות טוב כמו בעבר. הזיכרון מספיק כדי לאמלל את השחקן ממול ולהביא אותו למשחק מעמדת נחיתות.
קשה מאוד להשוות בין ספורטאים בענפים שונים בדיונים על "הגדול בכל הזמנים". הזמנים משתנים, המקצוענות משתדרגת, הדיון על ספורט אישי מול קבוצתי לעולם לא ייעלם. רק שלשום ספרדי עצום אחר, אנדרס אינייסטה, פרש מכדורגל, ולכו תשוו את הגאונות שלו לזו של נדאל. הישגים חסרי תקדים לשניהם, אבל בצורות אחרות לגמרי. מה שכן מציב ספורטאי כלשהו על מדרגה גבוהה הוא החותם שהשאיר מעבר למספרים, ואת זה יש לנדאל בגדול.
בסרטון הוא דיבר גם על החשיבות הגדולה שהוא מייחס לייצוג ספרד, איתה זכה ארבע פעמים בגביע דייויס. הוא גם יסיים את הקריירה במדיה, ועל אדמתה, בטורניר הגמר במלאגה. ב-19 בנובמבר הוא מיועד לשחק שם ברבע הגמר מול בוטיק ואן דה זנדסחולפ ההולנדי, שחווה ירידה ומדורג 74 בעולם. גם אחרי כארבעה חודשים בלי טניס, נדאל יכול לעבור את המשוכה הזו עם תמיכת הקהל.
ובכל מקרה זה ייגמר יפה. או עם גביע חמישי, או עם אצטדיון שירעד מרוב תשואות.
