ככל הנראה כטב"ם הנפץ פגע בדיוק רב במטרה שאליה כוון. צה"ל מתחקר את האירוע, אבל ממעט הפרטים שכרגע ידועים אפשר להעריך שמדובר בכטב"ם נפץ מסוג "ציאד 107" שמיוצר באיראן ונמצא בשימוש נרחב על ידי חיזבאללה, שגם מייצר אותו בעצמו בלבנון בעשרות.
ניתן לתכנת את מסלול ה"ציאד 107" כך שישנה גובה וכיוון לעיתים תכופות ויקשה את גילויו ואת המעקב אחריו. הוא מגיע לטווחים של 100 קילומטרים, והוא קטן ומחזיר הד מכ"ם חלש מאוד בניגוד לכטב"מים גדולים שעשויים מתכת. גילוי מתאפשר באמצעות החום שפולט המנוע, וגם הוא קשה לגילוי באמצעים אופטיים.
כל האפשרויות ייבדקו אבל ברור כמעט לחלוטין כבר עכשיו שהכטב"ם שפגע במטרה רגישה והסב לנו נפגעים רבים כל כך לא רק שהיה מסוג מיוחד, אלא גם שחיזבאללה הצליח להרוות או לשבש את מערכי הגילוי של צה"ל באמצעות מטח מעורב של רקטות ושני כטב"מים, שנורו בכיוון הגליל המערבי. הכטב"מים המשיכו לאזור הים מול חופי הצפון, ואחד מהם יורט על ידי כיפת ברזל. צה"ל שיגר מטוסי ומסוקי קרב שעקבו אחרי הכטב"ם שנותר, אולם לפתע איבדו אותו. צה"ל מתחקר כעת איך קרה שהן מטוסי הקרב והן מסוקי הקרב ש"אחזו" בכטב"ם איבדו אותו לפתע ועל כך מתנהל כרגע תחקיר מעמיק. ייתכן שהכטב"ם תוכנת מראש לשבור בחדות כלפי הקרקע או כלפי מי הים ולהמשיך לטוס בגובה נמוך, כשהוא מנצל את תוואי הקרקע בחוף ולאחר מכן את גבעות שפלת החוף כדי לחמוק מהמיירטים.
חיזבאללה רכש הרבה ניסיון בהפעלת כטב"מים בשנה האחרונה והצליח להסב לא מעט אבדות בקרב אזרחים ובעיקר בקרב חיילי צה"ל בבסיסים מרוחקים. יותר ממחצית הכטב"מים שחיזבאללה משגר מיורטים, אם על ידי מטוסי הקרב של צה"ל שנשלחים לעברם ואם על ידי כיפת ברזל וקלע דוד, אבל בגלל שהכטב"ם הוא מטרה קטנה והד המכ"ם שלו מאוד חלש קורה לעיתים קרובות שמכ"מי בקרת האש של כיפת ברזל ומכ"מי והחיישנים האופטיים של מטוסי ומסוקי הקרב מאבדים את אחד הכטב"מים בעיקר אם מדובר באזור גבעות כמו השפלה, שבו ההד המכ"מי המוחזר מתוואי הקרקע הוא דומיננטי ומטעה.
בתעשיות הביטחוניות ובצה"ל עובדים על פתרונות אבל כטב"מי הנפץ המתוחכמים שמייצרים האיראנים מצוידים במנגנון ניווט אינרציאלי בנוסף לניווט הלוויני, והם יכולים להמשיך במסלולם ולפגוע בדיוק במטרתם גם אם מתקיימים שיבושי GPS מכל הסוגים, שאמורים להטעות אותם (יש מערכות ניווט לווייני ייחודיות לרוסים ולסינים, ולעיתים האיראנים וחיזבאללה משתמשים במערכת לווייני הניווט הסיני או הרוסי כדי לעקוף את שיבושי ה-GPS המבוססים על מערכת לווייני ניווט אמריקאיים).
למרות שהמלחמה באוקראינה נמשכת כמעט שלוש שנים, גם הרוסים וגם האוקראינים לא הצליחו למצוא מענה יעיל עד כה לבעיית הכטב"מים ורחפני הנפץ, ושני הצדדים במלחמה הזו לא מצליחים ליירט במספרים מרשימים את כטב"מי ורחפני הנפץ והמודיעין של הצד השני. הסיבות ידועות, הכטב"מים ועוד יותר מכך הרחפנים הם קטנים, טסים נמוך ואיטי, וגם אמצעי הגילוי האופטיים מתקשים להבחין בהם וכל החיישנים, המכ"מים האופטיים ואחרים אינם מצליחים להבחין בהם.
צה"ל והתעשיות הביטחוניות מנסים למצוא פתרון לבעיה, לפחות מאז התחילה המלחמה הנוכחית, ועדיין אין בידינו פתרון גילוי ויירוט, ובעיקר פתרון גילוי ומעקב שיאפשר ליירט בהצלחה את הכטב"מים שהם למעשה טילי שיוט זעירים לכל דבר.
אפשר להתנבא ולומר שכאשר ישראל תפעיל סוף סוף את היירוט בלייזר מהקרקע וממטוסים, היירוט עצמו יהיה קל ויעיל יותר מאשר היירוט באמצעות טילי כיפת ברזל, קלע דוד או טילי יירוט ממטוסים. הלייזר לא יהיה פעיל מבצעית לפני אמצע 2025, למרות שהוא כבר נוסה כמה פעמים, אבל גם אז הבעיה המרכזית תהיה גילוי ומעקב אחרי כטב"מים שטסים נמוך מאוד תוך הסתתרות בוואדיות ובתוואי שטח בולטים ואז מתרוממים ומתנפצים אל מטרתם. לבעיה הזו אין עדיין מענה טוב, וזו הסיבה כנראה שלא הייתה התרעה ושהכטב"ם הצליח לגרום לנפגעים כה רבים כשהתרסק אל מטרתו.
