הנה שתי מילים שמרבים להשתמש בהן בתקופה האחרונה באופן כללי ואשר השתרשו גם בז'רגון הספורטיבי - "פחות" ו"טיפה". הן באות, כמו שאפשר להבין, להקטין, אבל המטרה האמיתית שלהן היא לכסות על משהו גדול יותר.
"שיחקנו היום פחות טוב", אומרים מאמנים אחרי משחקי נפל של הקבוצות שלהם. כלומר, עדיין שיחקנו טוב - אבל פחות טוב מאשר שיחקנו בפעמים קודמות או שאנחנו מסוגלים לשחק. לא, רבותיי המאמנים, לא שיחקתם טוב בכלל. לא יותר ולא פחות, פשוט שיחקתם גרוע. המילה "פחות" החליפה את המילה "לא" כשההצדקה היחידה היא להשאיר את המילה "טוב" בחלל האוויר.
המילה "טיפה" היא אותה המחלה רק בצורה אחרת, כמו שכתב נתן אלתרמן - וגם היא באה להקטין את גודל הכישלון. "הגענו היום טיפה לא מוכנים למשחק", אומרים אותם מאמנים על תצוגות רעות של השחקנים שלהם. במקור, משמעות המילה טיפה היא "כדור זעיר טבעי של מים או של נוזלים אחרים", ובהשאלה "קורטוב, קצת". גם כאן אותם מאמנים רוצים להמעיט או לגמד, אבל זו לא הייתה רק טיפה אלא שיטפון של ממש. לא הייתה רק טיפת חוסר מוכנות, אלא מפל של ממש. עם "טיפה" או "פחות" אפשר עוד להסתדר ולעשות תיקונים קלים. את האמת הכואבת, לעומת זאת, טיפה קשה להסוות (אופס, גם אני נפלתי בזה).
אז נכון, אנחנו חיים בעולם של פוליטיקלי קורקט ומכבסות מילים, אבל למען הציבור הרחב, ובעיקר לטובת האוהדים, כדאי להגיד את האמת בפרצוף. כן, אפשר להגיד בסיום משחקים גרועים "היינו היום חלשים מאוד", "לא הגענו מוכנים בכלל למשחק" ואפילו "הסרחנו את הדשא או הפרקט". לא צריך להסוות עם מילים מעודנות כמו "טיפה" או "פחות". אחר כך, כאשר אחרי משחק טוב המאמן יגיד "היום היינו מצוינים", יאמינו לו יותר.
