ביום שישי האחרון הפתיע אמיתי אלון את הוריו חגית ואיציק ואת שני האחים הצעירים שלו, התאומים אוריה והדס (12), כשהגיע לכבוד שבת ויום כיפור. "שלחו אותו להיפרד מאמא שלו. דיברתי איתו ביום שישי והוא היה כל כך מאושר, כמה שהוא שמח שהגיע הביתה לשבת", סיפרה מיכל נידם-אלחרר, דודתו של אמיתי.
כמה דקות לפני כניסת הצום, כך מתארת דודתו של אמיתי, הספיקה האם חגית לכבס את מדי בנה, שהתגייס לפני כשמונה חודשים לסיירת גולני, כמו משפחתו הענפה מקריית-שמונה, שרבים ממנה התגייסו לחטיבה. "בצאת השבת היא גיהצה לו את המדים וסידרה 21 תחתונים ו-21 גרביים כדי שהכל יהיה מוכן, אבל הוא לא זקוק לזה יותר", הוסיפה נידם-אלחרר בכאב.
אמיתי למד בתיכון בכפר בלום ומכריו מספרים על נער אהוב, מצחיק ומלא בשמחת חיים. לפני כשנתיים איבד את שני חבריו הטובים ביותר בתאונת דרכים, ומאז אימץ את בני משפחותיהם ולא היה מוכן להיפרד מהם. "הוא היה מבקר את ההורים שלהם בכל שישי, לא ויתר על זה גם בשבתות כשהיה מגיע מהצבא, ושולח להם פרחים", הוסיפה נידם-אלחרר.
אמיתי ובני משפחתו מתגוררים ביישוב רמות נפתלי, וכשפרצה המלחמה הם פונו למשמר הירדן. אמיתי הוא נכד לשלמה וז'קלין אלחרר, מהמשפחות המוכרות והגדולות בקריית-שמונה, ויש לו 17 דודים ודודות מצד אמו, חגית. חגית, סגן-אלוף במיל', השתחררה משירות קבע כחודשיים לפני אוקטובר אשתקד, אך עם פרוץ המלחמה גויסה שוב למילואים. "אמא שלו נותנת את כל החיים שלה לצבא, וחששה כל כך כששלחה לצבא את הבן הבכור שלה", סיפר דודו, ישי אלחרר. "הכי כואב שהוא נפגע דווקא במקום שאמור להיות בטוח".
אמיתי אלון נטמן אתמול בבית העלמין ברמות נפתלי. האם חגית ספדה בבכי: “ילד טהור שלנו, איך נוכל לדבר עליך בלשון עבר. אני מרגישה שעקרו לנו את הלב בלי הרדמה. ילד עם נתינה בלי גבולות וחבר אמת. הכבוד לזולת ולחברים ולמשפחה היו הסמל שלך”. האחות הדס אמרה: “כמה אתה אח טוב שתמיד שומר ודואג לי. הלוואי שאתה שומר עליי מלמעלה. אני אוהבת ומתגעגעת”.
