כנראה זה מה שנגזר עלינו, אמר דני לוי, המפכ"ל החדש, על גל הפיגועים בפנים הארץ, שנוסף כמובן לטילים, האזעקות, הפינויים, החיילים הנופלים ו-101 החטופים. אבל זה מה שנגזר עלינו, די לנהי ולבכי. זה רצון או אי-רצון השם יתברך.
בריבים בפייסבוק אני נתקלת בסנגוריה של "את לא יודעת כמה התפללתי על החטופים!" או "כמה נרות הדלקתי עבורם!" אני חלילה לא מזלזלת. לתפילה כוח רב. גם אני התפללתי שאבא שלי ייצא מהקומה (לא עזר. הוא נפטר בסופו של דבר). התפללתי לקבל תפקיד מסוים (הצליח!) התפללתי לתפקיד אחר (לא הצליח). תפילות הן משהו קצת ישראלי. שיטת מצליח.
אני כמובן לא באה בטענות לאלוהים. הוא בחר בנו מכל העמים וזה יפה ומרגש. בכל זאת, נדמה לי שבשוודיה חיים יופי גם בלי השגחה פרטית.
בראשית התנועה הציונית, האירוע המחולל היה שאי-אפשר יותר לחכות לישועת השם, והעם היהודי צריך לפעול בכוחות עצמו. לפעול להקים מדינה ולא לחכות למשיח. ב-1944, כשהונגריה נכבשה, הרבי מסאטמר ניסה להרגיע את חסידיו שביקשו לעלות לארץ ולברוח. תצומו, תתפללו, הוא פקד עליהם. בסוף החצר הועברה עם חצי מיליון יהודי הונגריה לאושוויץ. יש חוסר צדק בעולם.
ישועת השם כהרף עין לא תמיד נמצאת. כן, יש מלא ניסים, כל לידה היא נס וכל הצלחה היא נס. הכל ניסים והכל גם לא ניסים. נגזר עלינו בגן עדן להיות אחראים לגורלנו, לא לעמוד מנגד ולתת לחיים עצמם להתנהל, אלא להילחם כדי שיהיו חיים עצמם. מה קרה למשפט הזה? די להיות חמוצים, לא לבכות, זה מה שנגזר וזהו! זה לא אנחנו. אני למדתי מציוצים של עמית סגל, ינון מגל, איתמר בן גביר ושות', שאויבינו מזהים חולשה של ממשלה ולכן תוקפים.
אלא אם כן זו הממשלה הזו, ואז זו גזרה. אז אל תבכו ואל תהיו חמוצים. זה מחליש. ולמה את כועסת, זה מבאס אותנו. מה זה כלכלי, מה את מבינה. מודי'ס אנטישמים ובכלל זו גזרה. עכשיו הגזרה היא ללכת ברחוב, לפחד מאזעקות, להקטין את שטח ארצנו ולחיות ברולטה רוסית. כן, זה נגזר עלינו.
מה הבעיה שלך? רוצים לטוס לחו"ל בזמן שאת מפחדת לעלות לרכבת (הם לא נוסעים ברכבת, יש להם נהג ושומרים). וטקס זיכרון בלי משפחות זיכרון כי ככה זה. תפסיקו לבכות.
ואסור לכעוס על אלוהים, אז תתמודדי. אבל אל תכעסי על הממשלה כי אנחנו לא קשורים ואנחנו גם בחופש ובחו"ל כרגע. תגידי תודה שאת עוד נושמת, זה גם נס.
