במבט ראשון החתולים שלנו לא נראים כמו אחים: ניוטון אפור מנומר, צ'רצ'יל ג'ינג'י. ניוטון אוהב לרבוץ על הספה ונוהג להתחבא מתחת לשמיכה או לטפס למקומות גבוהים כדי להרגיש מוגן, ואילו צ'רצ'יל אתלטי ואוהב לשחק. שניהם מתמסרים אלינו בקלות רבה, אבל הם שונים באופיים, בגודלם ובתכונותיהם. העובדה שהם התגלגלו לחיות יחד מאז שהיו גורים היא שחיברה ביניהם וגרמה להם לתפוס זה את זה כאחים, גם אם לא נולדו לאותם הורים.
1 צפייה בגלריה
צ'רצ'יל (מימין) וניוטון
צ'רצ'יל (מימין) וניוטון
צ'רצ'יל (מימין) וניוטון. נשיונל ג'יאוגרפיק בבית
(צילום: שמואל מוניץ)
ניוטון וצ'רצ'יל עברו דרך ארוכה מאז שנמצאו בצעירותם במכסי מנוע של מכוניות, נאספו וניצלו. הם נוהגים להתגושש לפעמים, אבל בסוף תמיד מתכרבלים יחד, חבוקים. התזכורת הזו, שיצורים שונים בתכלית יכולים להסתדר יחד אם נרקמה ביניהם שותפות גורל אמיצה, חשובה מאוד בימי המלחמה.
לאורך התקופה המורכבת של המלחמה הם מספקים לנו רגעי בידור הנחוצים להעלאת המורל. לפעמים אני מוצא את עצמי מתהפנט מהם, מהטבע הפראי שנשקף מגופיהם הקטנים – למשל, כשהם קופצים אל על כדי לתפוס צעצוע – ואז אני אומר לרחלי אשתי, "זה כמו נשיונל ג'יאוגרפיק בתוך הבית". ביום החתונה שלנו אמנם השארנו אותם בבית, אבל דאגנו לקשט אותם בעניבות פפיון. הם היו מגונדרים כל כך! לא יכולנו לבקש לנו שושבינים יפים יותר.
יש הטוענים שחתולים אינם יודעים להראות אהבה, בניגוד לכלבים. אלה כנראה לא פגשו את השניים שלנו. ברגע שהם רואים אותנו יושבים ושוקעים בהרהורים, או צונחים על המיטה באפיסת כוחות, הם מתיישבים עלינו ומתחילים לגרגר. יש לציין שזה הדדי, ובמקרים מסוימים נדרשנו אנחנו לנסות ולהרגיע אותם: בזמן המתקפות מאיראן הם נבהלו כהוגן מהאזעקות ומקולות היירוטים.
איריס חיים, אמו של יותם חיים ז"ל, שנחטף לעזה בידי חמאס ונורה למוות בשוגג על ידי כוחותינו, סיפרה במהלך השנה החולפת, "יותם מאוד אהב חתולים. הוא היה נפש עדינה שהתחברה מאוד לבעלי חיים. בשבעה אמרתי שאם אתם רוצים לעשות משהו טוב, תאמצו חתול. אנשים הלכו ואימצו חתולים".
בסיום שנת המלחמה אין לי אלא להצטרף להמלצתה בחום.
ניוטון וצ'רצ'יל נוהגים להתגושש לפעמים, אבל בסוף תמיד מתכרבלים יחד, חבוקים. התזכורת הזו, שיצורים כל כך שונים יכולים להסתדר, חשובה מאוד כיום