לא פחות מתשע נקודות הפחית בעונה שעברה בית הדין המשמעתי ממאזניהן של קבוצות ליגת העל, כולן בגלל התנהגות אוהדים - הפעלת פירוטכניקה ופריצה למגרש (גמר גביע המדינה לפני שנה וחצי, זוכרים?). העונה, אחרי שבעה מחזורים, הופחתה בינתיים רק נקודה אחת ממאזנה של הפועל באר-שבע בגלל אירועי המשחק שלא שוחק נגד בני-סכנין בטוטו-טרנר. למעשה, בגלל ה-0:0 ללא נקודות הופחתו שתיים או שלוש נקודות נוספות, תלוי בתוצאת המשחק, אם הוא היה מתקדם.
בעונה שעברה, הפחתת הנקודות לא קבעה את זהות האלופה, הקבוצות שהגיעו לפלייאוף העליון ואלה שירדו ליגה - אבל מי יודע, אולי לבאר-שבע יחסרו בהמשך העונה ארבע הנקודות שהופחתו פוטנציאלית ממאזנה בעקבות ההתפרצות של כמה עשרות מאוהדיה לדשא. מה שמוביל לסוגיית ההשפעה ההולכת וגוברת של אוהדים על הקבוצות. מספר הנקודות בטבלה הוא קודם כל תוצאה של ביצועי השחקנים על הדשא (וגם של המאמנים על הקווים), אבל גם של אנשי ההנהלה, שהתנהלות לא תקינה שלהם עלולה להביא להפחתת נקודות. בשנה האחרונה, בחסות השינויים בתקנון ההתאחדות, גם לאוהדים יש את הכוח הזה בידיים, לגרום להפחתת נקודות ולפעמים להכריע גורלות.
הכוח הזה הוא המשך המגמה (הלא-חדשה) של ניסיונות האוהדים (חלק מהם) להשפיע על ניהול הקבוצה. או כמו שאומר האוהד במערכון "שירים, שערים וטכנאים" של הגשש החיוור: "אנחנו רוצים לקבוע מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה התוצאה ומי יהיה מזג האוויר. ואם זה לא יינתן לנו? אנחנו נשרוף את המועדון". את המערכון הזה כתב יוסי בנאי לפני יותר מ-40 שנה, אבל נראה שהוא עדיין אקטואלי. אני לא מדבר על שריקות בוז, קללות וקריאות "תתפטר" מהיציע, זה לגיטימי, אלא על פעולות יותר אגרסיביות, שגולשות לעיתים לאלימות, בקריאה להחלפת ההנהלה או הבעלים.
השאלה היא איך מגיבים לזה במועדונים. היו מקרים שמחאות אוהדים גירשו בעלים (הפועל ת"א, למשל), מאמנים (אלי גוטמן בבית"ר ירושלים ורוני לוי בבאר-שבע), ואפילו שחקנים (אריאל הרוש בבית"ר), אבל היו גם פעמים שההנהלות לא נכנעו אלא גינו אוהדים אלימים ואפילו נקטו נגדם צעדים משפטיים, ויש את המקרה מהעונה הנוכחית שמכבי חיפה החזירה את דיא סבע למרות התנגדות של חלק מהאוהדים הירוקים. בסופו של דבר הוכח שמי שנכנע פעם אחת לאוהדים לא יוכל להיגמל מזה, ולראיה מספר הבעלים שהתחלפו בהפועל ת"א מאז העזיבה של סמי סגול בלחץ הקהל.
דרך נוספת להשפיע על הניהול היא הקמת קבוצות אוהדים, וגם כאן השאלה היא מידת ההשפעה. ברמות הגבוהות יש קבוצת אוהדים אחת בליגת העל, שתיים בליגה הלאומית ואחת בליגה בכדורסל. שלוש מהן הוקמו על ידי האוהדים וברביעית (הפועל פ"ת) הם השתלטו עליה בהמשך. יש הרבה רומנטיקה בקבוצות האלה, אבל גם תקרת זכוכית של הישגים, בעיקר בגלל תקציב מוגבל. בהפועל ירושלים ניסו לשבור אותה באמצעות בעלות חלקית של אורי אלון (העסק לא מתרומם עדיין), במכבי יפו לא מנסים לשבור, בהפועל ת"א בכדורסל עופר ינאי ניסה לנתץ אותה - ותראו איזו מלחמת עולם (או אולם) פרצה שם.
