שלישייה מבלגיה, רביעייה מצרפת, עוד רביעייה מאיטליה וכדורגל עם פערי רמות שבאמת אין שום דבר ללמוד ממנו. אפשר להפסיק עם הטון המקצועי המעושה כאילו יש מה לקחת להמשך מקמפיין גביע האומות שבו מצאה את עצמה נבחרת ישראל עם נבחרות איכותיות שלא באמת התייחסו אליה ברצינות ובכל פעם שהחליטו ללחוץ על הדוושה ולכבוש גול – עשו זאת בקלילות. כל כך צפוי שמראש החלטתי שאין טעם להשחית על כך אנרגיה ועצבים.
ובכל זאת, איכשהו המאמן רן בן-שמעון הצליח לעצבן. לא בגלל מערכים, לא הרכבים ולא חילופים, מבחינתי הרוב זה זוטות ובכל מקרה היינו מפסידים. בגלל הראיונות בסוף כל הפסד. בן-שמעון ניסה – כמובן בטון מהורהר וכאילו מעמיק – לייצר תחושה כאילו ראינו התמודדות כמעט שוויונית, שהנבחרת שלו הייתה בתמונה, שגול מקרי מבעיטת קרן מעיד על תהליך ורק רפיון רגעי ועייפות מנעו מהנבחרת שלו מהפך. כבר נתקלנו בגונבי דעת מקצועיים, אנחנו מתורגלים, אבל זה היה ברמה שאתה מתקשר לשוטר לברר אם זה לא חצה את הרף הפלילי.
מילא גניבת הדעת, מילא סיבוב כפתור הבלנדר עד לדרגה 5 טורבו ויש בי אפילו אמפתיה לצורך של מאמן להגן על שחקניו, אבל מצג שווא שכזה הוא גם מאוד לא חכם. בן-שמעון הוא הרבה דברים, אבל טיפש הוא לא. מדובר במאמן אינטליגנטי, מנוסה, ורבלי שגם יודע להיות שנון (ואומרים שאפילו ארסי). ולכן עולה אצלי השאלה: האם הוא לא לקח בחשבון שדווקא אמירות מנותקות ומתחכמות כאלה יקימו עליו כל בר דעת שראה שני משחקים בחייו? כל פרשן שמבין את פערי הרמות ולא היה מתחשבן איתו על הפרש השערים אלמלא הניסיון המביך לצייר תמונת מציאות שקרית?
ואולי זו שאלה נאיבית להפליא והעסק בנבחרת הוא הרבה יותר ציני? אולי אנחנו בכלל לא קהל היעד של האמירות החלולות הללו ורב"ש בכלל פונה לציבור מדומיין שלהבנתו קונה אותן? או אולי הן מכוונות למעסיקים שלו בהתאחדות? לא משנה לאיזו תשובה תגיעו – היא תהיה עגומה.
ולכן, כשמפעילים את הבלנדר אתה אף פעם לא יודע איך זה יסתיים. אפילו מתי זה התחיל קשה לדעת. יהיו שיגידו שכבר ב"פרשת דין דוד והאולטימטום" המנוע החל לטרטר. יש שחקנים שיותר קל לערבב או סתם לעשות עליהם שרירים.
