לפני 20 שנה, ב-17 באוקטובר 2004, נפטר בגיל 52 עוזי חיטמן – יוצר אדיר, מגוון ומלא שכבות, שכתב גם שירי ילדים ("רציתי שתדע", "שירי ילדות"), גם להיטים ים-תיכוניים ("עוד סיפור אחד של אהבה", "מרלן"), גם קלאסיקה יהודית ("אדון עולם") וגם המנונים כלל-ישראליים ("נולדתי לשלום", "כאן"). הוא פשוט היה יוצר של כולם, ורבים זוכרים אותו באהבה ובהערכה.
"עוזי היה קסם", אומר משה דץ, ששר עם גרושתו אורנה את "כאן" של חיטמן באירוויזיון. "הרגישות שלו יצאה בשירים. בזמנו, לא היה מקובל שיוצרים אשכנזים יכתבו לזמרים מזרחים, והוא בכל זאת כתב להם. אני שמח ש-20 שנה אחרי מותו הוא עדיין חי גם בלבבות של הגדולים וגם בלבבות של הילדים". חיים משה חייב לחיטמן את להיטו "תודה", שהיוצר המנוח כתב את הנוסח העברי שלו. "גיליתי את השיר כשהלכתי להופעה של הזמר היווני יורגוס דאלארס בניו-יורק", הוא נזכר. "שמעתי אותו, ומיד רציתי לחזור לארץ ולבקש מעוזי שיכתוב טקסט. כשהשמעתי לו את השיר, הוא הינהן בראשו וחייך, ואז הוא שר, 'אוי לכלה, אוי להוריה', כי ביוונית זה נקרא 'אולה קלה'. אמרתי לו שזה פחות מתחבר לי. הוא חשב רגע ואמר שיש מילה שלא מספיק משתמשים בה – תודה – ואולי זה יתאים. ככה השיר הפך ל'תודה'. עד היום כל מופע שלי מסתיים בשיר הזה. אני מאוד מתגעגע לעוזי. אין אנשים כמוהו".
איריס שמי מלהקת סקסטה: "היה לנו הכבוד לשיר את 'נולדתי לשלום' של עוזי. זה השיר שאיתו פרצנו, והוא שרד כל השנים, גם בתקופות מאתגרות כמו הנוכחית. זה היופי בשירים שלו: יש בהם אופטימיות שלא עוזבת גם ברגעים החשוכים ביותר". השופטת אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון, שירתה עם חיטמן בלהקת פיקוד מרכז בתחילת שנות ה-70, וגם היא מתגעגעת אליו. "עוזי נפטר כשהיה בשלב של הצלחה גדולה", אמרה בשבוע שעבר לשרון עידן בכאן רשת ב'. "הוא ממש הפך לגיבור תרבות. הוא היה כישרון גדול מבחינה מוזיקלית, והייתה לו אישיות מלבבת שבאה לידי ביטוי כבר בלהקה. היו לו פנים טובות, חיוך משגע, הומור. הוא גם היה אדם רגיש, אדיב וטוב לב והיה אהוד מאוד בלהקה. הניצנים של הכישרון שלו התחילו לצמוח כבר אז".
