"ואיזה מסכנים האוהדים" זה משפט שנצרב בתודעת הספורט הישראלי, בימים האלה אפשר לשיר "ואיזה מסכנים השחקנים" שרואים יירוטים מעל האצטדיון בעכו, שבו הם אמורים לשחק בעוד כמה שעות. את הזרים שיכנעו שהמלחמה רחוקה, במציאות הקבוצות הצפוניות בליגת העל לא יכולות לתפקד. צפונית לחיפה אי-אפשר אפילו לחשוב על כדורגל, כי כל מחשבה מיד נחתכת על ידי אזעקה.
ההחלטה להמשיך את הליגה בכל מחיר היא אמיצה וחשובה, אולם לא צריך להיות קיצוניים. יש מקום גם להיגיון, המינהלת לא הייתה צריכה לחכות לביטול של פיקוד העורף. ברגע שיש אזעקות בעכו, אי-אפשר לשחק שם. גם לשחקנים מגיע להרגיש ביטחון מלא ולא לחשוש מאזעקות באמצע המשחק. זה לא נורמלי שמשחק יחודש אחרי אזעקה. יש פה גם זרים שלא רגילים למציאות ההזויה שבה טיל מיורט להם מעל הראש, ואחרי עשר דקות במרחב המוגן הם יכולים לשוב לשגרה שלהם. מגן שרץ אחרי החלוץ, צריך גם לרוץ אחריו למיגונית, ואחר כך הם צריכים להמשיך להעמיד פנים שכדורגל הוא הדבר הכי חשוב בעולם.
הכדורגל הישראלי נמצא במצב בלתי אפשרי: השבתה מלאה תגרום נזקים גדולים ומציאות שבה משחק העונה בין מכבי ת"א למכבי חיפה נערך בירושלים גם פוגעת בענף. מדובר במצב שאף ליגה בעולם לא מתמודדת עימו, אולי הליגה באוקראינה. אולי יש צורך בהחלטה אמיצה נוספת, כי לא ניתן לקיים משחקים בצפון כרגע, אי-אפשר שהקבוצות יהיו תלויות במצב הרוח של חיזבאללה וביכולות שלו לירות רקטות.
השחקנים הזרים שרואים בטלפון שלהם יירוטים מעל עכו עלולים לעזוב בכל רגע. אנחנו שוכחים שעבור רובם מדובר בעבודה, בעוד קבוצה בקריירה, והם לא יסכנו את חייהם בשביל הפועל חיפה או עירוני טבריה. אזעקה אחת במהלך משחק ליגת העל עלולה לשנות את הכל, אז עדיף לא להסתמך על המזל. אפשר לספר לשחקנים הזרים כל מיני סיפורים, בסוף הם יקבלו את האמת דרך סרטון בווטסאפ.
אם למשחק העונה נמצא פתרון יצירתי בדמות המעבר לטדי, גם לשחקני הקבוצות האחרות מגיע להרגיש בטוחים. אז בלומפילד, טדי והאצטדיונים בנתניה ובפ"ת יצטרכו לעבוד שעות נוספות והשזרוע שלהם יהיה קצת יותר קשה בעונה הבאה. זה עדיף על דחיית משחקים ברגע האחרון. במקום לחיות משבת לשבת הקבוצות חיות ממשחק השלמה למשחק השלמה. קבוצות שיש להן בקושי 11 שחקנים נורמליים, יצטרכו לשחק פעמיים בשבוע. זה לא ספורטיבי.
