עלות הרחבת המלחמה בזירת לבנון, בנוסף על עלויות המלחמה בזירת עזה, עלו ב-50 הימים האחרונים, מאז תחילת חודש ספטמבר, כ-25 מיליארד שקל. ההוצאות הגדולות יחייבו לפרוץ ולהגדיל את תקציב המדינה מיד לאחר החגים.
עלויות המלחמה גדלו במיוחד בשל גיוס עשרות אלפי חיילים למילואים בשבועות האחרונים והכנסתם ללבנון. להוצאה הגדולה הזאת נוספו בשבועות האחרונים עלויות עצומות של שימוש בכמויות גדולות במיוחד ויקרות של תחמושת, והצורך לירות מאות מיירטים יקרים, נוכח הגידול הרב בירי טילים וכטב"מים בעיקר מתחום לבנון לשטח ישראל, בנוסף לירי הטילים מאיראן והכטב"מים מעיראק ומתימן.
גורם צה"לי מוסמך אישר ל"ממון" כי רק התחמושת לחיסול חסן נסראללה עלתה 25 מיליון שקל.
גורם צה"לי מוסמך ציין כי הוצאות יום לחימה בצה"ל הגיעו עד לאחרונה לכ-400 מיליון שקל, אולם מאז התרחבות המלחמה בלבנון העלויות גדלו ואף חצו את רף החצי מיליארד שקלים ביום, והן עלולות אף לגדול עוד בעת הקרובה.
אין תקציב
כמו כן גדלו שוב הוצאות הלחימה המתרחבת לאחרונה ברועת עזה, עם הכנסת כוחות גדולים חדשים והרחבת אזורי הלחימה ברצועה בשבועיים האחרונים, שכללו גם גיוס יחידות מילואים.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי מאחר שאין להוצאות הגדלות האלה מקורות מימון בתקציב הנוכחי, ובשל העיכוב בהעברת כ-18 מיליארד שקל של הסיוע האמריקאי לישראל, שנדחתה לשנת התקציב הבאה, צפויה הממשלה לפרוץ את תקציב שנת 2024 בפעם השלישית מיד אחרי החגים. גורם כלכלי בכיר ציין שיהיה קשה למשק הישראלי לשאת עוד התמשכות ארוכה של המלחמה בזירות הצפון והדרום בממדים האלה.
יצוין כי "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון נמנעה לכלול בדוח הביניים התייחסות לגודל התוספת לתקציב הביטחון שתידרש החל ב-2025 ובשנים הבאות. דרישת מערכת הביטחון היא לתוספות של כ-220 מיליארד שקל בשנים הבאות. באוצר מתנגדים וטוענים כי צה"ל חייב להתייעל.
ככל הידוע, הפער בין מערכת הביטחון למשרד האוצר עומד על לפחות 20 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הבאות.
