היו הרבה סיבות להפסד של הילארי קלינטון לדונלד טראמפ ב-2016, אבל אם תשאלו את פעילי המפלגה הדמוקרטית, הם יצביעו קודם כל על אישה אחת: ג׳יל סטיין. האקטיביסטית היהודייה בת ה-74 רצה ב-2016 בראש "מפלגת הירוקים" כשהיא מכוונת בבירור למצביעי שמאל.
כשהסתיימה ספירת הקולות, התברר כי בשלוש המדינות שנחשבו ל"חומה הכחולה" - מישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה - השיגה סטיין כמה עשרות אלפי קולות יותר מההפרש הכולל שבו ניצח טראמפ במדינות האלה. הדמוקרטים לא רק שאינם סולחים ואינם שוכחים, הטראומה הזו רודפת אותם עכשיו עמוק לתוך בחירות 2024. במרוץ שצפוי להיות אפילו יותר צמוד מזה של 2016, ג׳יל סטיין יכולה להעניק שוב את הניצחון לטראמפ. סקרים לאומיים מעניקים לה בסביבות אחוז אחד מהקולות, וזה יכול להספיק. ״אני מאוד מחבב אותה״, אמר טראמפ באחת מעצרות הקמפיין, ״אתם יודעים למה? היא לוקחת מאה אחוז מהם״.
מועמדים עצמאיים לא יכולים לנצח בחירות בארה״ב, אבל במציאות כה מפולגת, שבה לכל קול במספר קטן של מדינות יש חשיבות לא פרופורציונלית, מועמד שלישי יכול לשנות את המשחק. הדמוקרטים הרגישו את זה פעמיים במאה ה-21. בשנת 2000 זכה המועמד העצמאי רלף ניידר, שהקדים את סטיין בראש מפלגת הירוקים, ב-95 אלף קולות במדינת פלורידה - ג׳ורג׳ בוש ניצח בפלורידה את אל גור בהפרש של 600 קולות, אחרי פסיקת בית המשפט העליון, וזכה במרוץ כולו. לכן הפעם הדמוקרטים מנהלים קמפיין נגטיבי אגרסיבי נגד סטיין, כולל השקעה כספית בתשדירי טלוויזיה שבהם נאמר: ״ג׳יל סטיין עזרה לטראמפ פעם אחת, אל תיתנו לה לעשות זאת שוב״.
סטיין מבהירה שאין סיכוי כי תפרוש, לא חשוב מי ילחץ עליה. זה כולל אפילו את ילדיה, שאחד מהם אמר ל"ניו יורק טיימס": ״בכל מה שקשור לפעילותה הפוליטית, אין לה את תמיכת המשפחה, כשהיא אמרה לנו שהיא הולכת לרוץ שוב, ביקשנו ממנה לא לעשות זאת״.
