בכתבה נרחבת שפורסמה אתמול ב"וול סטריט ג'ורנל" נחשפו פרטים על הטענות להטרדה מינית נגד התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג, קארים חאן - כשלפי העיתון האמריקאי, מאמציו האינטנסיביים לקדם צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט נועדו להסיט את תשומת הלב מההאשמות נגדו. בעיתון אף קראו לפתוח חקירה בנושא.
התחקיר חושף כי חאן התחייב בפני מנהיגים מערביים לערוך חקירה מעמיקה של המלחמה בעזה ובמסגרתה נפגש עם קבוצת סנאטורים אמריקאים, להם הבטיח כי "לא ימהר לשפוט לפני שיתעסק עם ישראל וישמע את הצד שלה", ואף קבע פגישות בישראל ל-20 במאי. במקום זה, נכתב, הוא בחר להופיע ב-CNN ולהכריז על כוונתו להוציא צווי מעצר.
1 צפייה בגלריה
yk14126588
yk14126588
(האשמות קשות. חאן | צילום: LUIS ACOSTA, איי-אף-פי)
העיתון, כאמור, הציע הסבר לשינוי הפתאומי בעמדתו של חאן: כמה שבועות לפני ההכרזה על הצווים, הוא התמודד עם האשמות חמורות בהטרדה מינית. לפי העיתון, בית הדין "שתק" על טענות ההטרדה במשך יותר מחמישה חודשים, עד שחשבון X אנונימי הוציא אותן לאור בשבוע שעבר. הקורבן לכאורה, אשת צוות זוטרה במשרד התובע, אמרה לעמיתיה בסוף אפריל כי חאן הטריד אותה שוב ושוב, לפי דוח חושפני שנשלח למנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין שהעיתון נחשף אליו. מי שהעביר את הדוח, כך נכתב, עבד ישירות תחת התובע והוא עמיתה של הקורבן.
לפי עדות של אדם שעבד ישירות תחת חאן, כשהתובע עומת עם ההאשמות, הוא "נראה המום לשמוע את זה, ושידר בלבול. הוא העיר ש'סיים ויצטרך להתפטר'", נכתב. אולם במקום להתפטר, לפי העד, חאן ואשתו החלו להפעיל לחץ ואיומים, כולל דרישה שהעד יעזוב מיד לאוגנדה.
אותו אדם דיווח על היעדרות בין התאריכים 13 עד 16 במאי, אבל התעקש שייצמד לתהליכי משאבי אנוש. ב-20 במאי, חאן קיצר את חקירתו על ישראל, והכריז על תוכניתו להוצאת צווי מעצר. הקשר בין תלונת ההטרדה לבין החלטת הצו של חאן, כך נכתב, הוא ספקולטיבי, בהתבסס על ציר הזמן לעיל. חאן הכחיש, וטען בשבוע שעבר בפני ה"דיילי מייל" כי "אני בהחלט יכול לאשר שאין אמת בטענות להתנהגות בלתי הולמת".
נראה כי מנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין הבינלאומי הכיר בתקרית המדווחת ב-18 באוקטובר, והזכיר אותה בדוח השנתי שלו, עם עובדות שנשמעות כמו אלו שדווחו על ידי אותו אדם שדיווח על המקרה. לפי דוח של מנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין, ומבלי לנקוב בשמו של חאן, נכתב כי הקורבן לכאורה "סירבה להמשיך בתלונה".
גורם ישראלי הגיב לפרסום, ואמר: "כעת התמונה מתבהרת. בכך שבחר לפעול נגד ישראל ומנהיגיה באופן ישיר, התובע מנסה לגייס לעזרתו את השמאל הפרוגרסיבי העולמי ולייצר שכבת הגנה אל מול האישומים נגדו".