מי היה מאמין שבמוצאי שמחת תורה, שנה אחרי הטבח, מטוסי חיל האוויר יטוסו עד טהרן ויפציצו יעדים צבאיים – "באופן מדויק", כפי שבישר דובר צה"ל. עכשיו נשאר רק להמתין לראות איך יגיבו האייתוללות. חתיכת מלחמה סידרו לנו.
קשה להאמין שבסופה של השנה הראשונה למלחמה, שבה נהרגו קרוב ל-2,000, נפצעו אלפים, נחטפו מאות ו-101 עדיין מוחזקים בעזה, וכשאלפי ישראלים עדיין פליטים בארצם – נתניהו לא מתכוון לרדת מהבמה, מסרב ליטול אחריות ומתכוון בעזרת שותפיו להמשיך ולשלוט בנו. זה בלתי נתפס.
חמאס כבר הודיע שאין לו כוונה להיענות להצעה המצרית להגיע להסדר על "עסקה קטנה", חילופי חטופים וחטופות אחדים בתמורה להפסקת הלחימה לשבועיים. אני מציע לכם לשנן את התובנה הבאה: חמאס, עם סינוואר ובלעדיו, מחזיק בעמדה שלפיה המלחמה תסתיים רק אם צה"ל ייסוג מהרצועה, הוא יישאר הגורם השלטוני בשטח וישוחררו מאות רוצחים. צה"ל פגע קשות בארגון הרצחני שמתבסס על חוקי האיסלאם הקיצוני, אבל הוא ממשיך לזנב בנו בסוג של מלחמת גרילה.
זאת ועוד, ח"כים מהליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית חותרים לשוב והקים התנחלויות ברצועה במטרה למחוק את "חרפת הגירוש ב-2005", כלשונם. נתניהו לא מתכוון לייצר מתווה של פתרון שיהיה מקובל על מישהו מהמעורבים במלחמה בעזה . וכך – נישאר בעזה.
יוניפי"ל שוב התלוננו שעמדות תצפית שלהם בדרום לבנון היו בסכנה של ירי מצד צה"ל – אבל אחרי מה שראינו עם מחסני הנשק האדירים שנחשפו בכפרים השיעיים, הייתה חייבת לעלות דרישה לסלק את יוניפי"ל מהאזור. ומותר לצפות גם שהצד הישראלי יעמוד על כך שההסדרה הבאה בגבול עם לבנון תתבסס על העיקרון של "רק לא כוחות או"ם".
ארסנל אמצעי הלחימה האדירים שחיזבאללה הכין כדי להשתלט על הגליל, ונחשפים כעת, מוסיפים עוד סוגיה לוועדת החקירה שתקום כדי שתברר איפה היו ממשלות ישראל בכל השנים הללו. תזכירו לי מי היה ראש הממשלה מרבית הזמן?
עצה לאלה מכם שעוקבים אחר מערכת הבחירות באמריקה: אל תקנו את הסקרים שאומרים לכם שהמרוץ בין טראמפ להאריס צמוד. אני תמיד נזכר בבחירות לנשיאות באמריקה ב-1948, כאשר ביום הבחירות ניבאו כולם שתומאס דיואי הרפובליקני יביס את הארי טרומן. למחרת, היה זה טרומן שצולם כשהוא צוחק במלוא הפה, ומחזיק בידיו את העיתון שקבע בכותרתו שדיואי ינצח.
מנצחים תמיד צוחקים על הסוקרים.
ביום שישי בבוקר באתי כדרכי לשוק האיכרים בנמל תל-אביב. חבריי בשוק ישבו עם פנים נפולות. מה קרה, שאלתי. אמרו לי: עמרי לוטן שעבד כאן נפל בלבנון אמרו לי. נעתקה נשמתי. עמרי היה בן 47, בסבב שלישי במילואים. תושב בת חפר, אבא לשתי בנות ובן. הוא נהג לומר בחיוך ענק שהחיים הם קשים אז מוטב לסיים אותם מהר.
אחרי הצער, התמלאתי זעם. נזכרתי במאות בחורי הישיבה שהגיעו בקיץ לחוף הים. איפה הם, למה לא מגייסים אותם? איזו ממשלה איומה וחסרת רחמים.
נזכרתי בשיר "התחדשות", של נעמי שמר: "אחרי החגים יתחדש הכל. יתחדשו וישובו ימי החול, האוויר, העפר, המטר והאש, גם אתה, גם אתה תתחדש".
מגיעה לנו שנה אחרת, שתגיע אם יתקיימו כאן בחירות.
עכשיו נשאר רק להמתין לראות איך יגיבו האייתוללות. חתיכת מלחמה סידרו לנו
