עמיר בן צבי ויזהר קישון, חברי קיבוץ שמרת, נפגשו ביום שישי לפנות בוקר להסדיר עניינים אחרונים לקראת ההודעה על נפילתו של חברם ליישוב, רס"ב (במיל') גיא עידן. "בשש וחצי בבוקר נפרדנו", תיאר קישון ברשתות החברתיות, "בידיעה שיום ארוך צפוי לנו. שעה וחצי לאחר מכן, קצין הנפגעים דפק על הדלת של עמיר, והודיע על לו על בנו, עידו". יממה אחת, שני נופלים לקיבוץ בן פחות מ-700 תושבים.
האסון הכפול של קיבוץ שמרת, הסמוך לעכו, מגלם את סיפור המלחמה, את ההקרבה של הלוחמים: סמל עידו בן צבי היה לוחם שריון בסדיר, בן 21 בנופלו; גיא עידן התעקש גם בגיל 51 להמשיך לשרת במילואים למרות שלא היה חייב לעשות זאת. עידו נפל בצפון רצועת עזה כאשר הטנק שלו עלה על מטען; גיא נהרג בלבנון לא הרחק מהבית שעליו יצא לשמור.
בן צבי היה חניך בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196, עוצבת בני אור (460). הוא הותיר אחריו את הוריו שרון ועמיר ואחיו, אורי בן ה-18 ונעמה בת ה-15. במשפחה סיפרו: “עידו היה חבר אמת לכל הסובבים אותו, ספורטאי מחונן ואדם רגיש וטוב לב. הוא יחסר לנו כל דקה, וישאיר לנו אהבה ושמחה. אנו מחזקים את שאר המשפחות האבלות ומוסרים רפואה שלמה לפצועים”.
יהונתן, ששימש כמורה שלו בתיכון אופק בקיבוץ עברון, כתב: "העצב אין לו סוף, חניכנו האהוב. תלמידי החכם, הרגיש, טוב הלב, רודף שלום ומלא שמחת חיים. שלוש שנים לימדתי אותך במגמת מנהיגות חברתית. ליוויתי אותך בשנת השירות במכינה הבדואית בניצנה ובגיוס לשריון. היית הטוב ביותר שלנו".
הלווייתו של בן צבי תתקיים היום ב-16:00 בבית העלמין בשמרת.
“עד כמה שהיינו מרוסקים וחשבנו ששום דבר לא יכול להפיל אותנו עוד יותר למטה, הבנו כמה טעינו”, תיאר אמש אמיר עידן, אחיו של גיא ז”ל. האח סיפר כי עמיר בן צבי מתנדב בצוות החירום היישובי והיה חבר קרוב של גיא. מיד עם קבלת הבשורה המרה הוא התייצב לסייע בבית המשפחה. “הוא דאג לנו, דאג לכל הסדרי הלוויה והקבורה”, אמר, “ואז פתאום קיבלנו את הידיעה המרסקת שגם עידו, בנו, נפל בעזה”.
עידן היה רכז הביטחון השוטף של הקיבוץ. הוא התנדב לשירות כלוחם חטיבת השריון 8 ("הזקן"). חודשים ספורים קודם לכן הוא נלחם ברצועת עזה. ביום שישי נערמו עשרות זרי פרחים בבית העלמין של הקיבוץ על קברו של עידן, שהותיר אחריו אישה ושתי בנות.
גיא הוא בן דודו של צחי עידן, שנחטף מביתו בנחל עוז ב-7 באוקטובר. הם היו בני אותו הגיל וחברי נפש קרובים. מאז שצחי נחטף ובתו מעיין נרצחה, גיא עשה כל שביכולתו למען השבת החטופים, באזרחות ובצבא.
יגאל, האב, ספד: "אם יש פירוש למונח מלח הארץ זה אתה, בן אהוב. תמיד בנתינה ועשייה בשביל כולם. ניסינו לשכנע אותך לוותר, ואתה לא הבנת מה לא ברור. אמרת, 'אני נותן את המקסימום כדי לשחרר לוחמים שעשו מאות ימי מילואים'".
בתו של גיא, ליבי, פנתה אל אביה בשיברון לב: "אבא שלי, אני לא מאמינה שזה קורה, הסיוט הכי גדול שלי קרה. למה אתה לא פה? אני צריכה אותך יותר מאי פעם. איך אמורים לעכל דבר כזה? אתה כל החיים שלי, אני רוצה שתהיה פה איתי".
אלעד הומינר, לוחם ניוד בחטיבה 8, סיפר ברשתות החברתיות על היכרותו עם גיא. "הכרתי אותו על ציר נצרים", כתב, "במבט ראשון גיא היה גבר מחוספס, אבל גיליתי גבר רגיש מאוד ואיש של אנשים. בעת פעילות, בזמן שהצוות שלי היה בבית, חמאס שיגר טיל לעבר השיירה שגיא היה בהאמר המוביל שלה. הטיל פיספס בכמה ס"מ את ההאמר הראשון, ובמהלך האירוע ההתנהלות של גיא הייתה למופת. בלבנון זה הסתיים אחרת. להשגחה של הקב"ה פנים רבות".
