לצד התקיפה באיראן, התנעת המו"מ לשחרור החטופים והבחירות בארה"ב, בימים הקרובים יעלו לכותרות גם ענייני הכלכלה, שיעסקו בהכנת ואישור תקציב המדינה החדש לשנת 2025, כאשר הההצבעה עליו בממשלה תיערך ביום חמישי.
יהיה זה התקציב הגבוה בתולדות המדינה, מעל 600 מיליארד שקל, וגולת הכותרת שלו תהיה שורה של גזירות על הציבור, מהעלאות מסים ועד צמצום משמעותי במתן שירותים. השנה, בעקבות המלחמה ובשל עיכוב מכוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכל מתנהל באיחור של חודשיים לפחות. לכן קיים ספק רב האם תספיק הכנסת לאשר בשלוש קריאות את התקציב עד 31 בדצמבר. אז מה צפוי להיות מאושר ואילו גזירות מתוכננות ימצאו את דרכן לפח האשפה?
הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי: מדובר בפגיעה באזרחים החלשים ביותר: נכים, מוגבלים, ניצולי שואה, הורים לילדים, חד-הוריות ועוד. ראש הממשלה מתנגד להקפאת חלק מהקצבאות – הוא האחרון שירצה לראות בימי מלחמה, ואולי לפני בחירות אפשריות, אלפי נכים מפגינים ברחובות, לכן הסיכוי לאישור הגזירה נמוך.
קצבאות ילדים: לא נוח יהיה גם לקואליציה לאשר פגיעה בקצבאות הילדים, כאשר המפלגות החרדיות מייצגות כיום את רוב המשפחות ברוכות הילדים במדינה.
הקפאת מדרגות מס הכנסה: הכוונה היא להקפיא את העלאת המדרגות, מה שיגרום לכך שנשלם מס גבוה יותר על חלק מהשכר. למשל, עד 10,060 משלמים כיום 14% מס ומעל סכום זה 20%. אם לא יוקפאו המדרגות - מי שמגיע לשכר מעל מדרגה זו ישלם 20% רק על החלק של שכרו שמעל 10,460 שקל. אם הן יוקפאו - מס של 20% ימשיך להיות משולם מ-10,060 שקל. גזירה לא קלה דווקא על ציבור העובדים.
הקפאת נקודות הזיכוי ממס: כל נקודה שווה היום 242 שקל, וללא ההקפאה היא צפויה לעלות ב-10 שקלים. ההפסד מאי-ההעלאה על נקודה אחת בשנה יהיה כ-120 שקל. נקודת זיכוי אחת ממס מזכה השנה ב-2,904 שקל.
¿ הקפאת השכר הממוצע במשק: הגזירה הזו תביא גם להקפאת שכר המינימום, שעלה ב-1 באפריל השנה מ-5,571 שקל ל-5,880 שקל, ואמור לעלות ל-6,000 שקל בשנת 2025. הקפאת השכר הממוצע תקפיא גם את העלאת שכר הבכירים במשק. בעניין שכר המינימום, מוצע גם להפחית אותו ל-40% מהממוצע, לעומת 47% כיום. לכל עניין הפגיעה בשכר המינימום מתנגדת ההסתדרות, וככל הנראה גם נתניהו.
הגדלת הפרשות הפנסיה התקציבית של עובדי המגזר הציבורי: ההפרשה אמורה לגדול מ-2% ל-7%. כאן צפויה התנגדות של הוועדים במגזר הציבורי.
אי-יישום ההסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי: עוד הצעה שההסתדרות תתנגד לה בנחישות היא בנוגע להפרת ההסכם שנחתם עם האוצר. מדובר בעלות של 3 מיליארד שקל שייחסכו למדינה בשנה.
הטלת מס על קרנות השתלמות: אפיק החיסכון הפופולרי היחיד שלא מוטל עליו מס. מאחר שראשי האוצר מבינים שהטלת מס על הקרנות הללו היא בבחינת טאבו בהסתדרות, מצאו שם נוסחה מקורית: נטיל מס על קרנות רק החל מחיסכון בשנה השביעית. מכיוון שרבים מהחוסכים אינם נמנים עם השכבות החלשות, ייתכן שבהסתדרות יסכימו לה תמורת ויתורים על גזירות אחרות.
מס על רווחים כלואים: אחת ההצעות נוגעת דווקא לפגיעה בבעלי ממון. אלה שיש להם חברות קטנות, כמו רואי חשבון, יועצי מס או עורכי דין, שלא משכו את הרווחים. אם יוציאו בעלי החברות את הרווחים הם ייאלצו לשלם עליהם לרוב 33% מס. כעת מציע האוצר להטיל מס של 2% בשנה על הרווחים שלא יחולקו.
סגירת משרדים ממשלתיים: ההצעה לסגור חמישה משרדים טרם הבשילה, ועל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יהיה להגיע בעניין הזה להסכמה עם ראשי המפלגות.
מס רווחים על הבנקים: הצעה נוספת היא לחרוג מההסכם של האוצר עם הבנקים, שחויבו להשתתף בעלויות המלחמה במס של 2.5 מיליארד שקל על רווחיהם ב-2024 ו-2025. כעת מבקש האוצר להטיל את המס הזה גם על 2026, ובבנקים ייצאו למאבק.
הקטנת הטבת המס על כלי רכב "ירוקים": סעיף שעוסק בהקטנה של הטבת המס על כלי רכב במסגרת המיסוי הירוק.
ביטול פטור המס מסיגריות בדיוטי פרי: ההתנגדות של חברי הליכוד צפויה להימשך סביב הסעיף הזה. למה? כיוון שוועד רשות שדות התעופה נשלט על ידי תומכי מפלגת השלטון, שטוענים שעובדי הרשות יפסידו הכנסות מביטול הפטור.
בקרה על שכר עובדי ארגוני הביטחון: במשרד הביטחון כבר הודיעו שיתנגדו למנות חשב מטעם האוצר שתפקידו יהיה לבקר את תשלומי השכר והגמלאות. הצעה שכנראה תאושר היא העסקת שוטרים בחוזים אישיים.
הפרטת נמל אשדוד: ועד העובדים החזק מתכוון להיאבק בצורה קשה נגד הכוונה להפרטה, וספק אם ההצעה תיושם.
הקפאת השכר הממוצע במשק תביא גם להקפאת שכר המינימום, שעלה השנה מ-5,571 שקל ל-5,880 שקל, ואמור לעלות ל-6,000 שקל ב-2025
