הרעות הישראלית של 2024 מחייבת ליידע את השכנים שומרי המצוות על התפתחויות בשבת. זה באמת לבבי, רק מה כותבים על הלוח בלובי אחרי לילה כזה? תקפנו באיראן ומה? תקפנו ודרדל'ה? תקפנו ותגידו ברוכה השבה להרתעה? תקפנו ואל תשכחו להכין מים מינרליים? תקפנו וגמרנו?
אלו השאלות, שבאישון לילה, או בוקר, עוד בזמן שהמטוסים היו באוויר, בשלושת האולפנים דשו בהם. דישה עמוקה כזאת. אין באמת יכולת להגיע לשורה תחתונה בסוגיות הללו. גם אם למבצע קוראים "ימי תשובה". רק שלא היה משהו אחר לומר כשטהרן דיממה עשן, ולא ממש היה ברור מה המשמעות.
בכל מקרה, לטובת המודעה לשומרי השבת, אפשר היה פשוט לצטט את בני סבטי, חוקר לענייני איראן: "בפרסית אומרים, מי שאוכל ממאכל חריף, צריך לדעת את ההשלכות", המתיק סוד. או חריף.
זה קרה ב-3:48 לפנות בוקר, בערוץ 12. אמירה שחילקה את הלילה לשניים. רגע, רגע, נעצרת מול המסך. מאותו הרגע כבר לא עניינה המפה עם הסימונים בטהרן, שיראז ופרצ'ין. רק רצית להבין מה ההשלכות של המאכל החריף.
היו עוד כמה דברים מוזרים בלילה הזה.
למשל יונית לוי שצצה באולפן ערוץ 12 בהכי טבעי, על חליפת אלף, 45 דקות אחרי התקיפה, ואודי סגל שהגיח מעונב בערוץ 13 בשתיים וקצת. שניהם נראו יותר ערוכים מההגנה האווירית האיראנית.
או ירון שניידר, פרשן, מסביר שהאיראנים מנסים לטאטא את האירוע "מתחת לשטיח הפרסי".
או ישראל זיו משפשף עיניים, בכל זאת, השעה, אומר שהמתקפה תותיר את איראן על "קרני הדילמה".
או ניר דבורי מספר פתאום על חבר יפני שסימס לו לפני דקות אחדות, כדי לשאול מה שלומנו.
דברים משונים שמוטב לא להיכנס אליהם. להתנהג כאילו לא קרו. אולי באמת לא קרו. זה היה אמצע הלילה. דברים שגורמים לך להודות שהתקיפה לא אירעה במוצ"ש, בזמן ששעון החורף חייב להזיז את השעון אחורה, ולכפות עוד שעת דיווחים שלמה.
בין לבין יכולנו להשכיל מפי פרשנינו על מושג ההרתעה. על פיצוצים לדמותה. "הרתעה זה החלטה בראשו של מנהיג", הסביר אלוף (מיל') עמוס ידלין. "הרתעה תמיד נמדדת בממד הזמן ובדיעבד", אמר תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'. שניהם בערוץ 12. "הרתעה מונעת מלחמה", הוסיף בערוץ 13 אלוף (מיל') נעם תיבון, מבלי להבהיר איך זה שמרוב שנלחמים על הרתעה שתמנע מלחמה, לא גומרים עם המלחמה.
לילה, לא לילה, זה היה נחמד לראות את האולפנים מלאים מפה לפה. וגם אם יצא שלא למדנו יותר מדי על התקיפה ההיא, יכולנו לקבל תחושה שאנחנו לא לבד. וגם זה היה משהו.
ואז, ב-6:24 בבוקר, דובר צה"ל הודיע שכל מטוסינו שבו בשלום. זה כל המידע שהיינו צריכים לשמוע.
בקטנה
בסוף הכתבה המרגשת ב"אולפן שישי" של ערוץ 12 על האימהות מבארי ומכפר עזה שילדו אחרי השבעה באוקטובר, הייתה איזו אמא חכמה שאמרה "הילדים צריכים סוף טוב. זה בסיסי בכל סיפור ילדים". מישהו יכול להעביר את זה אקספרס לראש הממשלה שלנו ולאלו שסביבו?
