במהלך מבצע שומר החומות ב-2021 נעצרו תשעה צעירים בדואים שהשתתפו בהתפרעויות אלימות בדרום הארץ, שכללו השלכת אבנים, שריפת צמיגים ותקיפת נהגים. נגד הצעירים הוגשו כתבי אישום בעבירות תקיפה והפרעה לסדר הציבורי. כולם שוחררו ממעצר עד תום ההליכים. חצי שנה לאחר מכן, ביוזמת עורכי דינם מהסניגוריה הציבורית ועובדי רווחה בדרום, הוקמה קבוצת דיאלוג ראשונה מסוגה מטעם משרד הרווחה בשיתוף הסניגוריה – "צדק מאחה קהילתי".
בקבוצה השתתפו 22 צעירים – תשעת הנאשמים (שלא קיבלו שום הבטחה שהשתתפות תקל את עונשם), 11 סטודנטים יהודים ושני פעילים חברתיים – במטרה לאפשר ריפוי בין הקהילה היהודית והבדואית בנגב. הם נפגשו אחת לשבוע במשך כחצי שנה בנוכחות מנחים מקצועיים ועובדים סוציאליים. המפגשים, שנערכו בעברית וערבית, כללו שיחות עומק על סיפור העבירה, לקיחת אחריות ותקווה לעתיד.
בעקבות התהליך והחשיפה לקהילה הנפגעת, חל שינוי משמעותי בעמדות של הצעירים הבדואים: הם דיברו על הנסיבות שהובילו אותם לביצוע העבירה (לפי הערכות השב"כ, מרביתם עשו זאת מתוך שיעמום והיגררות חברתית ולא מטעמים לאומיים), על הדעות הקדומות שהיו להם על יהודים ועל שינוי ביחסם לשימוש באלימות. כחלק מהרצון שלהם להחזיר את חובם לחברה, יזמו הנאשמים תהליך הרשמה לקורס חובשים במטרה להתנדב במד"א. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הם גם מתנדבים מדי יום שישי בסיוע לחקלאים בעוטף עזה ומרחיבים את מעגלי ההשפעה החיובית של התהליך.
אלא שמתברר שעדיין אין היענות של הפרקליטות ובתי המשפט לפרויקט, וההליך המשפטי נגד הנאשמים ממשיך להתנהל. "אם הצעירים הללו ייכנסו לכלא, קרוב לוודאי שהם ירצו את העונש באגף האסירים הביטחוניים כי בכתבי האישום היו סעיפים לאומניים", מתרעם מקור שהיה מעורב בפרויקט. "הליך 'הצדק המאחה' יירד לטמיון ובמקומו הם יהפכו להיות חלק מפרויקט 'הצדק המשסה' של ארגוני הטרור שייקחו עליהם חסות. אז מה עשינו בזה?"
הליך "צדק מאחה", שקיים בישראל משנות ה-90, מציע אלטרנטיבה להליך הפלילי הרגיל ובמהלכו, במקום להתמקד בענישה של הפוגע, שואפים לתקן את הנזק שנגרם ולשקם את הקשרים בין הפוגע, הנפגע והקהילה. בפגישות בין הצדדים, בנוכחות מנחה מקצועי, מתמקדים בהבנת ההשלכות של העבירה על המעורבים, בשיתוף רגשות ולקיחת אחריות, ובונים הסכם המפרט את הצעדים שיעשה הפוגע לתיקון.
מדובר במודל הפועל בהצלחה בהרבה מדינות ויש לו יתרונות רבים: לנפגע – קבלת הכרה בפגיעה, קבלת תשובות מהפוגע על שאלות המטרידות אותו, השבת הביטחון האישי שלו והפחתת חרדה, הזדמנות לקבוע כיצד יתוקנו הפגיעות ולחוות תחושה של העצמה והחזרת השליטה, וגם קבלת פיצוי חומרי או רגשי; הפוגע זוכה להזדמנות לספק הסבר על מעשיו ולבטא חרטה, לקחת חלק בהחלטה על תיקון הפגיעות ולהשתלב מחדש בקהילה. היתרונות לחברה גם כן חשובים: יישוב הסכסוך באופן שעונה על הצרכים של שני הצדדים, ייעול הטיפול בבעיות והפחתת הפשיעה (מחקרים מהעולם מצביעים על כך שתוכניות "צדק מאחה" תורמות להפחתת החזרה על העבירה יותר מאשר הליכי ענישה מסורתיים).
אלא שהפרקליטות לא מתלהבת לשתף פעולה עם הפרויקט. כל שרי המשפטים האחרונים דיברו על צורך ב"דה-פליליזציה" – המרת ענישה על עבירות ברמה הנמוכה והבינונית לברירות משפט, קנס, הפניה לשיקום חברתי במקרה של עבירה ראשונה ועוד, אבל בפועל לא עשו כמעט דבר. לנוכח עומס העבודה והתיקים, הגורמים לסחבת ממושכת ולמריטת עצבים של נאשמים ונפגעי עבירה שחייהם וחיי משפחותיהם מתהפכים לבלי שוב, קשה להבין מדוע הפרקליטות מהססת. ואולי בעצם אפשר להבין – הפרקליטות מקובעת, חוששת מכל שינוי ומסרבת ליוזמה שעלולה לכרסם בכוחה הבלעדי.
"לצערנו, למרות התועלת לשיקום נאשמים ונפגעים, אין בישראל עידוד והסדרה להליכי 'צדק מאחה'", אומרת עו"ד רחל דניאלי, אחראית על תחום השיקום והנוער בסניגוריה הציבורית. "זאת למרות שכבר לפני שלוש שנים הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות למאסר המליץ לשלב 'צדק מאחה' בהליך הפלילי. אנו מקווים שהחלטת הממשלה בעניין זה תיושם בהקדם לטובת החברה הישראלית". פרקליט המדינה עמית איסמן בחר שלא להגיב על הביקורת.
"מוזאיקה" הוא אחד הארגונים הוותיקים בארץ העוסקים בנושא, בעיקר בעבירות תקיפה, איומים, גניבה, שוד, תאונות דרכים ועוד. התוכנית אינה מטפלת בעבירות פגיעה מינית, אלימות במשפחה או במקרים שבהם הפוגע הוא מכור פעיל. לרוב מדובר ביוזמות של הסניגוריה הציבורית או שירות המבחן. "הפרקליטות כמובן לא הסכימה כמעט לשתף פעולה", אומר בכיר בסניגוריה. "נאמר לנו במקרים רבים שהיא המייצגת הבלעדית של 'האינטרס הציבורי' ואינה רוצה להכשיר פריצות דרך".
ובכל זאת הפרקליטות נתנה יד לכמה הליכי "צדק מאחה", שהסתיימו בהצלחה. למשל, גבר שנאשם בתקיפה לאחר שדחף את גרושתו, פגע בבטנה, והיא נפלה על המדרכה, הופנה באמצעות סנגורו ל"צדק מאחה" עם הגרושה. בהתחלה המפגשים לוו בצעקות, אך המגשרים הצליחו להוריד את הלהבות וליצור הבנות ובסיומו של ההליך, שנמשך מספר שבועות בניהול מרכז "מוזאיקה", הושג בין השניים הסכם משמורת חדש על בנם המשותף והוסכם שהתביעה תחזור בה מכתב האישום כלפי הבעל.
במקרה אחר שהתנהל ב"מוזאיקה", צעיר מירושלים הואשם בחבלה במזיד ברכב לאחר שהשליך אבנים לעבר מכוניות סמוך לקניון מלחה ופגע בשמשת רכבה של נהגת. בהליך "צדק מאחה" הוסכם שהצעיר יפצה את המתלוננת ב-1,300 שקל והיא מצידה אמרה כי אינה "רואה צורך בהמשך ההליך הפלילי נגד הפוגע". בעקבות כך התביעה המשטרתית חזרה בה מכתב האישום נגדו.
במקרה נוסף הואשמה צעירה בגניבה ובהתפרצויות למפעל שממנו פוטרה. האישה, ללא עבר פלילי, עברה לעבודה חדשה והרשעה עלולה הייתה לגרום לפיטוריה. לאור נסיבות המעשים וילדותה הקשה, החליטו בסניגוריה הציבורית להפנות אותה להליך "צדק מאחה" בקליניקה ליישוב סכסוכים בהנחיית עובדות סוציאליות ועו"ד דנה גילה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. הנאשמת הביעה חרטה עמוקה על מעשיה והסבירה אותם בחוסר אונים, מצוקה וכעס על העובדה שפוטרה. לדבריה, בכלל זרקה את הסחורה שגנבה לפח מיד עם צאתה מהעסק.
הסנגור הציבורי פנה לשלוחת תביעות חוף של המשטרה וביקש את הסכמתם לקיום מפגש בין המתלונן לנאשמת, והתביעה נתנה אישור להמשך התהליך. המתלונן הביע רצון להיפגש עם הצעירה ולספר לה על הפגיעה העמוקה שחווה – אובדן אמון, כעס וכמובן הפסדים כספיים. בסיום התהליך נקבע פיצוי של 30 אלף שקל לבעל המפעל, והוא הסכים שהתיק הפלילי נגד הנאשמת ייסגר. מכיוון ששלוחת תביעות חוף נתנה לכך את הסכמתה, בשבוע שעבר היא חזרה בה מכתב האישום. ¿
עו"ד רחל דניאלי, אחראית על תחום השיקום והנוער בסניגוריה הציבורית: "למרות שכבר לפני שלוש שנים ניתנה המלצה לשלב 'צדק מאחה' בהליך הפלילי, עדיין אין לזה הסדרה"
