כעת כבר אין ספק: ברצלונה חזרה, ובגדול. את ההתלהבות מהתוצאות הנהדרות בפתיחת העונה היו מי שדאגו לצנן כשציינו כי בארסה עוד לא פגשה יריבה מהרמה הגבוהה ביותר, אבל אז הגיע השבוע החולף ואיתו ה-1:4 על באיירן מינכן בליגת האלופות וה-0:4 על ריאל מדריד בברנבאו, וכעת כולם מבינים שהיא הדבר האמיתי. למרות הבעיות הכלכליות ודווקא אחרי שקיליאן אמבאפה הצטרף לריאל, ברצלונה החדשה של האנזי פליק היא המועמדת הבכירה לאליפות, ויכולה גם לעשות יותר מכך.
ה-0:4 על ריאל היה עוד פרק בהצגה הכי טובה שיש כעת בכדורגל, שהיא השלישייה ההתקפית של ברצלונה. הזקן - רוברט לבנדובסקי שכבש את שני שערים הראשונים ובגיל 36 ו-67 ימים הפך למבקיע השלישי הכי מבוגר בתולדות הקלאסיקו, ויש לו כבר 17 שערים העונה ב-14 משחקים בכל המסגרות; הנער - לאמין ימאל שממשיך לשבור שיאים ובגיל 17 ו-105 ימים הפך לכובש הצעיר בתולדות הקלאסיקו (ניפץ בכמעט שנתיים את השיא שקבע אנסו פאטי לפני כשנתיים); והאס - ראפיניה הלוהט, שבמשך שנתיים שמע שוב ושוב שהוא לא מספיק טוב בשביל ברצלונה, ואתמול המשיך את העונה החלומית שלו כשכבש את השער הרביעי. טווח הדגימה עוד קטן, אבל כרגע מדובר בטריו ההתקפי הטוב באירופה - הרבה מעל זה של אמבאפה, ויניסיוס ורודריגו, שקיבל הרבה יותר הייפ - שמזכיר ביכולתו את השילוב של לאו מסי עם ניימאר ולואיס סוארס.
אבל בארסה היא הרבה יותר משלושת הכוכבים שלה בהתקפה. הניצחון על ריאל גם היה מופע ראווה של תוצרי האקדמיה שלה, עם הרכב שכלל שישה שחקנים בוגרי לה מאסיה המפורסמת. התוכנית הטקטית של פליק פירקה את החוזקות של ריאל וגרמה לה להיתפס בנבדל פעם אחר פעם (12 בסך הכל, אמבאפה לבד עם שמונה), ונתנה לאוהדים הצצה לאיך יכול להיראות העתיד של ברצלונה. "אנחנו מאמינים שאנחנו הקבוצה הטובה בעולם", הודה ימאל בסיום המשחק. כנראה שהם צודקים.