שר החקלאות, אבי דיכטר, דורש כי המדינה ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) יעבירו חלק מהתמורה עבור שיווק קרקעות חקלאיות לבנייה, לטובת הקמת תשתיות מים בקרקעות חלופיות לחקלאות שרמ"י מקצה באזורים מרוחקים שאינם מבוקשים לדיור.
כך עולה מתוכנית השר דיכטר לביטחון המזון בעשור הקרוב, שמטרתה להגדיל בשליש את ייצור המזון החקלאי בישראל והפחתת התלות ביבוא. מרכז התוכנית הוא בהאצה משמעותית של ארבעת גורמי הייצור המרכזיים בחקלאות: קרקע, מים, כוח אדם וחדשנות טכנולוגית.
הקרקעות ה"מופקעות" (מדי שנה נגרעים 30,000 דונם חקלאי לטובת בנייה) הוחכרו במשך עשרות שנים לחקלאים ושימשו לגידול תוצרת חקלאית. בשנים האחרונות עקב מצוקת הדיור, רמ"י משיבה אותם לידיה, בעיקר באזורי ביקוש, לצורך בינוי דיור, ומציעה אותן במכרז לכל המרבה במחיר. המדינה מקבלת תמורת הקרקעות מילארדי שקלים בשנה, ויש המאשימים את רמ"י בעליית מחירי הקרקע שגורמת להתייקרות הדירות.
חלק קטן מאוד מהתמורה עובר לפיצוי החקלאים, אבל לא לטובת עידוד חקלאות חליפית במקום זו שנגרעה. המשרד יזם תוכנית בשם "דונם תמורת דונם", שבמסגרתה מקצה רמ"י קרקע לחקלאות במקומות פחות נחשקים לבנייה. דיכטר טוען כי חלק מהתמורה צריכה להיות לטובת פיתוח אותן קרקעות על ידי הקמת תשתית מים שתשמיש את הקרקע לגידולים, כדי לשמור על ביטחון המזון.
