כ-12 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון נקלטו באגף השיקום מתחילת מלחמת חרבות ברזל. 910 פצועים פונו לבתי החולים בצפון מתחילת התמרון הקרקעי בלבנון (ב-1 באוקטובר) ו-140 מתוכם כבר נקלטו לשיקום, השאר נפצעו קל וחזרו ללחימה. כך עולה מנתוני אגף השיקום של משרד הביטחון שפורסמו אתמול.
נתוני צה"ל עומדים על 5,184 פצועים מתחילת המלחמה, אך הם אינם לוקחים בחשבון אנשי ביטחון שאינם חיילים, כמו לוחמי שב"כ, שוטרים, חברי כיתות כוננות ופצועים באירועי שגרה.
על פי נתוני אגף השיקום, 93% מהפצועים הם גברים. אחוז הנשים המטופלות באגף נותר כשהיה ועומד על 7% אך אופי הפציעות השתנה ומספר הלוחמות עלה. 66% משרתי מילואים, 51% הם צעירים בני 18 עד 30.
כ-8,500 פצועים (66%) מתמודדים עם פציעות פיזיות. 14% מהפצועים מוגדרים עם פציעה בינונית-קשה, 377 מהם סובלים מפציעות ראש, מהם 23 עם פציעה קשה שהצריכה השלמה של הגולגולת בסיוע מדפסת תלת-ממד. 308 סבלו מפגיעות בעיניים, מהם 12 שאיבדו את מאור עיניהם ונזקקו לתותבת. 104 סובלים מפציעות בעמוד השדרה, וכ-60 קטועי גפיים שלהם הותאמה תותבת מתקדמת וחדשנית התואמת את אורח חייהם. חמישה מהם נזקקו להתאמת תותבת בחו"ל.
5,200 (43%) מהפצועים פיתחו תגובות נפשיות שונות (חרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט-טראומה ועוד). גם באגף השיקום יודעים שמדובר בנתון שעוד יגדל "עדיין מוקדם להעריך את ממדי הפציעה הנפשית כי זה משהו שאנחנו יודעים שמתקבע עם הזמן", אומרת ראש אגף השיקום לימור לוריא.
בכל חודש נקלטים בממוצע כ-1,000 פצועים. בנוסף להם מוגשות עוד כ-500 בקשות חדשות להכרה מאירועי עבר. מספר המטופלים באגף השיקום גדל בתוך שנה ב-20% לכ-74 אלף איש. לפי הערכות אגף השיקום, עד 2030 יהיו כ-100 אלף נכי צה"ל, 50% מהם מתמודדי נפש.
העלות השנתית הממוצעת של מעטפת הטיפול והתמיכה הכלכלית לפצוע מלחמה מוערכת בכ-150 אלף שקל לאדם. תקציב אגף השיקום שעד 7 באוקטובר עמד על 5.4 מיליארד שקלים גדל ועומד על 7.3 מיליארד. אך לוריא מתריעה שכדי לתת את הטיפול הראוי יש להגדילו עוד יותר. "אנחנו זקוקים למענה תקציבי", אמרה אתמול, "פנינו למשרד האוצר כדי שנוכל לתת מענה למספרם הגבוה של הפצועים שעוד צפוי לגדול בשנים הקרובות ולהעניק את הטיפול המיטבי עבורם".
עד 6 באוקטובר 2023 היוו נכי צה"ל מהגיל השלישי כ-50% מנכי צה"ל, ותמונת המצב השתנתה דרמטית עם קליטת הפצועים הצעירים. אגף השיקום מתאים עבורם סיוע בחזרה למעגל הלימודים, הכשרות מקצועיות ושיקום תעסוקתי.
באגף השיקום אומרים שהם ממשיכים במדיניות "שיקום לפני בירוקרטיה", כלומר טיפול רפואי ונפשי מיידי לכולם, דחיית הוועדות הרפואיות לפצועים בשנה. 22 אלף מתמודדי נפש זוכים למענה במסגרות שונות: גויסו 500 מטפלים, הוכשרו עשר חוות שיקומיות ברחבי הארץ. בחוות מתקיימות סדנאות גוף ונפש, מעגלי שיח ופעילות חקלאית משתנה. בהמשך יתקיימו בחוות פעילויות המיועדות גם לבני המשפחה.
כמו כן הוקמו ניידות מת"ן (תמיכה נפשית ראשונית) המעניקות סיוע נפשי ראשוני, ונפתחו שלושה בתים מאזנים ייעודיים לפצועי המלחמה. קו הסיוע "נפש אחת" שזמין 24/7 לפצועים ולבני משפחותיהם, בטלפון 8944*. מידע נוסף על אודות הטיפול והזכויות של פצועי ופצועות צה"ל ומערכת הביטחון ניתן למצוא באתר.
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, אמר בתגובה לנתונים החדשים: "דווקא בימים אלה, שבהם יש למדינת ישראל חוב מוסרי וערכי לפצועות ופצועי צה"ל שהקריבו וממשיכים להקריב את גופם ונפשם לטובת המשך קיומה של המדינה, החליטה ממשלת ישראל לפגוע במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025 ולהקפיא את תגמולי הפצועים בגין פציעתם לטובת המדינה. החלטה זו היא הפרה חמורה של התחייבויות המדינה לטובת פצועים אלה במסגרתה ההסכמים מול ארגון נכי צה"ל והחלטות הממשלה, תוך פגיעה ישירה בהליכי השיקום של הגיבורים של כולנו ופגיעה בחוסן הלאומי".
