בסיקור התקרית בג'באליה, שבה נהרגו ארבעה לוחמים, בלט קו הסיקור של ערוץ 14 לעומת הערוצים האחרים. מאז נשמע צמד המילים הנורא של חודש אוקטובר – "הותר לפרסום" – פצח הכתב הצבאי הלל ביטון-רוזן במתקפה, שעיקרה השאלה אם ניתן היה למנוע את מותם של ארבעת הלוחמים באמצעים כאלה ואחרים. סעיף משנה בדבריו היה התנפלות על דובר צה"ל, שהורה תחילה על "איפול" של נסיבות התקרית.
ברצועת אחר הצהריים ביטון-רוזן אף נשא נאום חוצב להבות על חשיבות התקשורת החופשית, והתחייב בקול נרגש להילחם עליה מול שלטונות הצבא. מה יש לומר, דברים כדורבנות מערוץ הבית של השלטון, שמנסה להתערב לטובתו בשוק התקשורת. בל יישכח גם העימות של הערוץ עם דובר צה"ל לאחר הסרטון שהעליב את הרמטכ"ל. השבוע אפילו טענו בתוכנית של שמעון ריקלין, שיונית לוי הופיעה רעננה למשדר התקיפה באיראן, כי דובר צה"ל עידכן מראש את הערוצים שכן משדרים בשבת. חבל לבזבז את שטחו המצומצם ממילא של הטור על ה"חחחחח" שמגיע לטענה, שמעידה בעיקר על המקצועיות של ערוץ 14.
אולם למרות הבעייתיות האינסופית שלו, האופן הביקורתי שבו הערוץ עסק בתקרית החמורה בג'באליה ראוי לתשומת לב, משום שיש בו כדי להראות עד כמה בערוצים האחרים שוכחים שהטכנולוגיה לבקר את צה"ל עדיין קיימת ואפילו מותרת בשימוש. במהדורות של חדשות קשת ורשת, למשל, ההיבט המקצועי של הפרשה לא קיבל יותר מדי נפח: ניר דבורי (ערוץ 12) ואלון בן דוד (ערוץ 13) סיפרו את המעט שלמדו בצה"ל על התקרית ללא שום חריגה. שאלות, כפי שמבקש תת-אלוף דניאל הגרי בסוף כל תדריך, לא היו להם.
בערוץ 14, לעומת זאת, העלו תהיות על עצם שיטת הפעולה בג'באליה, שכבר עלתה בחייהם של 12 חיילים. ביטון-רוזן חזר על שאלותיו בנוגע לתקרית עצמה, הפרשן נועם אמיר טען שהיקף הכוחות בשטח קטן מדי ואילו אלוף (במיל') יפתח רון טל קרא ל"השלמת הלחימה העצימה בעזה" כדי "להתמקד בנושא האזרחי", כלומר להקים ממשל צבאי. מבלי להיכנס לוויכוח מתבקש וחשוב מאין כמוהו על העמדות, יש לציין את המחזה הלא-שגרתי: דווקא בערוץ הכי ניצי ושש אלי קרב לא אמרו "זה מה יש" ושלחו את הקהל בבית להתייפח עם האייטם היומי של סיפורי הנופלים.
הגישה הזאת אמנם משרתת אידיאולוגיה ספציפית, וכיאה לפופוליסטים היא גם נעלמת כשזה נוח. אבל יש צופים וצופות ששואלים את אותה שאלה מכיוון אחר לגמרי: האם באמת נעשה הכל כדי לחסוך את כל המוות והצער והבתים שנחרבים במלחמה שנמשכת למעלה משנה. ולהם אין ערוץ 14.
בקטנה
סגירת מיזם "רלוונט" כעבור שנה, למרות סכומי העתק שהשקיע בו היזם ניר צוק, הייתה מפתיעה בערך כמו המעבר לשעון חורף. מי היה מאמין שהקונספט (נניח) של פודקאסטים מצולמים, סרטוני רשת תמוהים ושיגעון הגדלות של ליאור שליין הם לא בדיוק הסחורה הכי מבוקשת בשוק? תכף יתגלה שכסף לא צומח על העצים (אבל אם כן, כנראה שליין ושות' היו מוצאים דרך לשרוף גם אותו).
