משפחה ממוצעת בישראל צפויה להפסיד בשנת 2025 כ-10,000 שקל לפחות בשל גזירות תקציב המדינה שיובאו היום לאישור הממשלה, בישיבה מרתונית שעשויה להימשך לתוך יום שישי.
ההפסד הכספי של משק בית יהיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות ויהיה תוצאה של עליית שיעור המע"מ באחוז, הקפאת מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי ממס וקצבאות הביטוח הלאומי, קיצוץ תשלום ימי ההבראה, פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי ובשכר המינימום ופגיעה בהטבות שהובטחו לפנסיונרים.
יממה בלבד לפני ששרי הממשלה יידרשו להצביע על מאות סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים, הם קיבלו את ספר התקציב וקשה להניח שגם שר שזמנו בידו יספיק לעיין בכובד ראש ב-240 עמודי ספר התקציב העיקרי ובעוד עשרות עמודים של העלאות המסים ונתוני המאקרו.
בכירים במשרד האוצר הודו בימים האחרונים שחלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה "עיזים", שוויתור עליהן, בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים, נראה כאילו "הישג" בעצם הוצאתם מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר. מדובר בעיקר בפגיעה בקרנות ההשתלמות ובהעלאת הארנונה בעד 30%. גם שאלת סגירת חמישה משרדי ממשלה נותרה אמנם בספר התקציב, אולם הסיכויים למימושה, כפי שמסבירים בסביבתו של ראש הממשלה, נמוכים ביותר.
תקציב המדינה לשנת 2025 הוא אחד התקציבים חסרי המעוף ביותר שהביא אי פעם משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת. אין בו שום מנועי צמיחה, אין רפורמות משמעותיות, חוק ההסדרים דל בצעדים שישפיעו על אזרחי ישראל לטובה, ועיקרו – גזירות בתחום יוקר המחיה, גזירות מיסוי וקיצוץ משמעותי בשירותי הממשלה לאזרחים.
סכום ההוצאות בתקציב המדינה לשנה הבאה צפוי להגיע לשיא חדש של 743 מיליארד שקל. באלה כלולים החזרי חובות על קרן של 71 מיליארד שקל. כדי לעמוד ביעד הגירעון של 4% יהיה על הממשלה לקצץ לפחות 40 מיליארד שקל. בתוך אלה מחושבים כבר 5-10 מיליארדי שקלים שייגבו כמס מהרווחים הכלואים שלא משכו מנהלי חברות.
פחות שירותים
קיצוצים רחבי היקף בשיעור של 5% יצמצמו עד מאוד את השירותים שמעניקה המדינה לאזרחים – בחינוך, בבריאות, ברווחה ובעוד משרדים. הפגיעה המתוכננת בהכנסות ובהוצאות האזרחים היא מקיפה. זהו חלק עיקרי מרשימת הגזירות:
שיעור המע"מ יעלה ב-1% ל-18% ב-1 בינואר. המשמעות למי שמוציאים בחודש 10,000 שקל בקניית מוצרים ושירותים, היא תוספת הוצאות של 1,200 שקל בשנה.
הקפאת כל קצבאות הביטוח הלאומי: המשמעות היא הפסד של כ-4% מאי העלאת הקצבה, בזמן שהאינפלציה הגבוהה תימשך גם בשנת 2025 לפי כל התחזיות, לפחות סביב כ-3%. משפחה שכולה תפסיד כך בחודש 360 שקל. מי שמקבל קצבת זקנה וניצולי שואה יפסידו בחודש כ-100 שקל. נכים יפסידו כ-200 שקל. ברור שיש גם כפל קצבאות למשפחות רבות. גם קצבה לילדים וגם קצבת נכות וכדומה.
הקפאת מדרגות המס: אי-העלאת המדרגות ב-4% פירושה הפסד של 60 שקל בחודש למי שמשתכר 10,000 שקל והרבה מעבר לכך למשתכרים שכר גבוה יותר.
הקפאת נקודות הזיכוי ממס: נקודה אחת שווה 242 שקל ובשנה 2,904 שקל. אין אזרח ישראלי עובד שאינו זכאי לנקודות זיכוי ממס, כאשר נשים זכאיות ליותר מגברים. אובדן של 10 שקלים בחודש על נקודה אחת פירושו אובדן של מאות רבות של שקלים בשנה על כל נקודות הזיכוי שאזרח זכאי להן, כאשר מדובר בבני זוג מדובר בהרבה יותר מאלף שקלים.
דחיית העלאת השכר של 1.5% במגזר הציבורי לשנת 2026: אמנם השכר יועלה בעתיד, אולם הפעימות ידחו כולן בשנה. כאן מדובר למעשה גם כן בפגיעה של 4%. מי שמשתכר שכר ממוצע, כ-13,500 שקל, יפסיד בכל חודש יותר מ-200 שקלים.
הקפאת ההצמדה לאינפלציה של הפנסיה התקציבית פירושה עוד הפסד של 4% מהפנסיה.
הקפאת שכר המינימום פירושה אי-העלאת השכר מ-5,880 שקל לחודש ל-6,000 שקל כבר בשנה הקרובה.
אי-ביצוע ההטבה המובטחת לפנסיונרים: כיום הקצבה הפטורה כליל ממס עומדת על 4,904 שקל. על פי מתווה שנקבע בעבר במשרד האוצר הקצבה הפטורה ממס אמורה לעלות ב-1 בינואר ל-6,318 שקל. המשמעות היא שפנסיונר ישלם מס גם על 1,414 השקלים הללו ב-2025 וההפסד יסתכם בכ-1,700 שקל בשנה.
תרומת שני ימי הבראה על ידי כל עובד במשק: שווי נקודה אחת במגזר הפרטי הוא 418 שקל ובמגזר הציבורי 471.5 שקל. לעובדי קבלן ולמאבטחים יום הבראה שווה 485 שקל. שתי נקודות זיכוי שוות 836 עד 970 שקל בשנה.
קופת המדינה תתמלא
ומה תרוויח המדינה? על העלאת המע"מ – 7.5 מיליארד שקל. על הרווחים הכלואים – 5-10 מיליארד שקל. על שחיקת מדרגות המס ונקודות הזיכוי – 2.7 מיליארד שקל. חובת דיווח על שכר דירה – 1.5 מיליארד שקל. העלאת מס היסף – 1.5 מיליארד שקל. ביטול הפטור ממע"מ לתיירים יכניס חצי מיליארד שקל. העלאת המס על רכבים – 0.6 מיליארד שקל.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד: "עדיין הדברים לא מסוכמים. אני מחכה לראות מה יקרה בישיבת הממשלה ובמהלך השבוע הבא אקבל החלטה".
ההפסד הכספי של משק בית יהיה, בין היתר, תוצאה של עליית המע"מ, הקפאת מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי והקצבאות, וקיצוץ ימי ההבראה
