יממה בלבד לפני ששרי הממשלה יידרשו להצביע על מאות סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים, קיבלו השרים באיחור משמעותי את ספר התקציב. קשה להניח שגם שר שזמנו בידו יספיק לעיין בכובד ראש ב-240 עמודי ספר התקציב העיקרי ובעוד עשרות עמודים של העלאות המסים ונתוני המאקרו. הסיכוי ששר יוכל להתעמק בכל הנתונים הללו, להתייעץ עם מומחים בנושאים השונים כפי שנהגו שרים לעשות בעבר ולגבש דעה בכל סעיף - הוא אפסי.
אלא שכך נראה הפעם ניהול תקציב המדינה. גם בכירים במשרד האוצר הודו בימים האחרונים שחלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה "עיזים", שוויתור עליהם - בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים - ייראה כ"הישג" בעצם הוצאתם מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר.
גזירות התקציב שיובא היום לאישור הממשלה, בישיבה מרתונית שעשויה להימשך לתוך יום שישי, צפויות להוביל לכך שמשפחה ממוצעת בישראל תפסיד בשנת 2025 אלפי שקלים. ההפסד הכספי של משק בית יהיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות והוא יהיה תוצאה של עליית שיעור המע"מ באחוז, הקפאת מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי ממס וקצבאות הביטוח הלאומי, קיצוץ תשלום ימי ההבראה, פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי ובשכר המינימום ופגיעה בהטבות שהובטחו לפנסיונרים.
אגף התקציבים המליץ בעבר על סגירת עשרה משרדי ממשלה שהוגדרו כ”מיותרים”, ולבסוף הסתפק בסגירת חמישה. אלא שגם הם מוטלים כעת בספק. שאלת סגירתם נותרה אמנם בספר התקציב, אולם הסיכויים למימושה, כפי שמסבירים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נמוכים ביותר.
אם ייסגר משרד כמו משרד האסטרטגיה של השר רון דרמר (שכמובן לא יפוטר) החיסכון יסתכם ב-10.55 מיליון שקל. סכום זניח ביותר. לכן, למשל, נראה כי המשרד לשירותי דת בראשות השר מיכאל מלכיאלי, עם תקציב שנתי של 557 מיליון שקל, לא ייסגר.
נראה גם שמשרדה המיותר של השרה אורית סטרוק להתיישבות ומשימות לאומיות, עם תקציב שנתי התחלתי של 331 מיליון שקל (שגדל מאוד במהלך השנה) לא יהיו בין המשרדים שיומלץ, אם בכלל, לסוגרם. אגב, נתניהו כבר הבהיר שהוא מתנגד עקרונית לסגירת משרדי ממשלה.
כמו כן, בתקציב המדינה לשנת 2025 אין שום מנועי צמיחה, אין רפורמות משמעותיות, חוק ההסדרים דל בצעדים שישפיעו על אזרחי ישראל לטובה, ועיקרו – גזירות בתחום יוקר המחיה, גזירות מיסוי ועוד שלל גזירות בתחומים שיפגעו באזרחים, כמו קיצוץ משמעותי מאוד בשירותי הממשלה לאזרחים.
נתוני המאקרו בתקציב ככל הנראה לא ייושמו בשנה הקרובה. יעד הגירעון צפוי לעמוד על 4%, אך אין אפילו בכיר אחד באוצר, מלבד השר בצלאל סמוטריץ', שמאמין שזה יהיה הגירעון. גם ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שצוותו עובד ימים וגם לילות על הכנת התקציב, היה סקפטי ביחס לסיכויים שזה אכן יהיה הגירעון, בעיקר אם התקווה שמלחמת 7 באוקטובר תסתיים כבר בקרוב, בתחילת 2025 - כהנחת מכיני התקציב במשרד האוצר - תהיה תקוות שווא.
