תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים צפוי להיות מקוצץ ב-769 מיליון שקל בכל שנה בשלוש השנים הבאות, שהם בסך הכל כ-2,307 מיליארד שקל של קיצוצים תקציביים. בין הקיצוצים הצפויים: הפחתה משמעותית של 50 מיליון שקל בשנה בתקציב חברות הבת של המשרד המבצעות את מרבית פרויקטי התשתיות בארץ (נתיבי איילון, נתיבי ישראל, נת"ע וכו') והפחתה של 7% בתקציב השנתי של רכבת ישראל.
טרם ברור כיצד הקיצוצים צפויים להשפיע על משרד התחבורה ועל הפרויקטים שנמצאים באחריותו. אך כבר כעת ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי הם ישפיעו על פיתוח התחבורה הציבורית בישראל. מדובר בין היתר על פרויקטים כדוגמת הרחבת קווי הרכבת, השקת קווי מטרו ורכבת קלה חדשים או הנגשה של תחבורה ציבורית שעשויה להתעכב או להצטמצם. בנוסף, קיצוצים תקציביים עלולים אף להשפיע על זמינות של התחבורה הציבורית הקיימת ולהוביל לתדירות נמוכה יותר בקווים מסוימים, או לכל הפחות להקפאת המצב הקיים ואי-הוספת קווים חדשים שנדרשים כדי להתמודד עם מצב הפקקים החמור בארץ.
ההשפעה על חיי היומיום של האזרחים תהיה ישירה. פגיעה בפיתוח התחבורה הציבורית בישראל עלולה להחמיר את המצב בכבישים, להגדיל את שיעור הפצועים וההרוגים בתאונות הדרכים ולהרע את חוויית הנסיעה של מי שכן נוסע בתחבורה ציבורית.
היעדר תקציב מספק עלול אף לפגוע בתחזוקה ובשדרוג של כבישים קיימים, אשר לא מעט מהם נפגעו מאוד במהלך המלחמה, במיוחד בדרום ובצפון הארץ. פגיעה זו עלולה להוביל להחמרה במצב התשתיות ובבטיחות הנסיעה בכבישים ברחבי הארץ.
גם הכיס של אזרחי ישראל צפוי להיפגע, החל מעלויות של מיסוי בתחום הרכב בפרט והתחבורה ככלל, ועד רפורמת "צדק תחבורתי" של השרה מירי רגב, שהייתה אמורה לתת הטבות משמעותיות לאזרחים רבים, ונכון לעכשיו אין תקציב לקיימה כפי שתוכנן.
