1. האיש שיהיה שם
דונלד טראמפ לא ידוע כקורא ספרים נלהב מדי, חוץ מזה של עצמו. פעם נתפס לא זוכר אפילו פסוק אחד מהתנ"ך. הוא בוודאי לא קרא את "מדינה יהודית אחת", ספרו של מקורבו, שגריר ארה"ב לשעבר בירושלים, דיוויד פרידמן. ובכל זאת כדאי להתייחס ברצינות למה שכתוב שם. אחרי הכל, יש למעלה מ-50 אחוז סיכוי שטראמפ ייבחר בשבוע הבא לנשיאות ו-100 אחוז סיכוי שפרידמן ימלא במקרה כזה תפקיד בממשל. מדברים אפילו על מזכיר המדינה ("I באמת really don'y know", התנער בשתי שפות).
5 צפייה בגלריה
(פרידמן עם טראמפ. מאז 7 באוקטובר, הנשיא לשעבר שינה מקצה לקצה את דעתו על צה"ל | צילום: AP Photo/George Walker IV)
המתווה שלך יציב אותך ימינה מסמוטריץ': סיפוח כל יהודה ושומרון, הפיכת הפלסטינים לפורטוריקנים באמריקה, מקבלים שירותים ומשלמים מסים אך לא מצביעים.
"אני לא מסכים. הימין הישראלי רוצה נוכחות קבועה ביהודה ושומרון ליהודים, בלי לחשוב מה יקרה לפלסטינים. הבנתי את זה בעצמי מאוחר מאוד בממשל טראמפ, כשהצגתי לנשיא את התוכנית הנושאת את שמו, ואז הוא אומר לי: 'אז ישראל תיקח חצי מהשטח, ומה עם החצי השני?' השבתי לו, 'נראה', והוא אמר: 'אז זה בידי האנשים הרעים, אתה לא יוצר עוד עזה?'"
כאמור, טראמפ לא תומך ב"תוכנית טראמפ", שכללה את סיפוח היישובים ביו"ש ובהמשך מדינה פלסטינית בתנאים בלתי אפשריים. לפי פרידמן, מעולם לא התלהב ממנה. מפתרון שתי המדינות התנער פומבית אחרי 7 באוקטובר. אז האם סיפוח?
"אם הייתי אומר לו ב-21 בינואר, 'הנה התוכנית שאני רוצה להציג לך', הדבר הראשון שהיה אומר זה 'מה ישראל רוצה לעשות? לך תברר איתם לפני שאתה מבזבז את הזמן שלי'. כלומר, מה זה משנה מה הוא חושב? הוא לא הולך לכפות על ישראל תוכנית בניגוד לרצונה של ישראל".
"אבל העיקר זה איראן", מזכיר פרידמן, "טראמפ מבין שהיא ראש הנחש, שניסתה להרוג גם אותו וגם את ביבי. אחת הביקורות שלו על ביידן היא שאצלנו לא הייתה אף מלחמה ועכשיו כל העולם בוער. אז הוא לא מחפש להצית אלא להפך, אבל הוא יהיה פתוח לכל פתרון שהופך את העולם לבטוח יותר. הוא מאמין שהדרך היא להחזיק מקל גדול ומדי פעם להשתמש בו, אחרת המקל חסר ערך".
הוא עדיין חושב שישראל בסכנת השמדה? היה עצוב לראות אותו מדבר כך על מדינה שהחשיבה עצמה לחזקה.
"הייתי איתו לפני שבועיים, יש לו כבוד ענק לצה"ל, והיה צריך לרצות אותו, כידוע, כי אחרי 7 באוקטובר הוא היה די סקפטי לגבי זה".
נותר רק העניין הקטן הזה בשלישי הקרוב. פרידמן משוכנע בניצחון, אף שהסקרים חצויים. "הרבה מתומכיו אלה פועלים שעובדים עם הידיים. הם לא עונים לטלפון באמצע היום ולא סומכים במיוחד על אנשים שמתקשרים ואומרים, היי, אתה לא מכיר אותי, אבל תגיד לי מה אתה חושב".
פרידמן: "טראמפ מבין שאיראן היא ראש הנחש, שניסתה להרוג גם אותו וגם את ביבי. הוא מאמין שהדרך היא להחזיק מקל גדול ומדי פעם להשתמש בו, אחרת המקל חסר ערך"
2. את החוליה החלשה
הרבה עיניים מצפות נתלו בישראל בשבועות האחרונים ברחבי המזרח התיכון. הן קיוו לראות מתקפת מחץ על איראן, שנואת נפשם של עשרות מיליונים באזור. אני מאוכזב, כתב לי אחד מהם בשבת. כשראיתי זאת במוצ"ש זה היה קצת מפתיע. יש קונצנזוס נדיר בצמרת הישראלית, מראש הממשלה ועד אחרון הקצינים באמ"ן, מאיתמר בן גביר ועד יאיר גולן, שהתקיפה הייתה אפקטיבית, הרסנית, שאיראן הופשטה מיכולות ההגנה שלה ומחלק מיכולות התקיפה. אבל במזרח התיכון יש מי שרוצים עוד יותר ועוד יותר מהר. יש מי שאופטימיים יותר: מסתבר שבחיפה, זו שניבאו לה חורבן מחריד במלחמה עם חיזבאללה, עלו מחירי הנדל"ן ב-1.6% בחודש שעבר ועשרה אחוזים מתחילת השנה.
אלה ימים היסטוריים בעיצוב המזרח התיכון לשנים קדימה. ישראל יכולה לקבל כנראה הפסקת אש נוחה בלבנון, אבל היא ובמידה מסוימת גם ארצות-הברית רוצות יותר: מכה קשה שתסלק את חיזבאללה מתפקיד בעל הבית בלבנון. אחרי שעזה בודדה, עכשיו המטרה היא סוריה: על פי דיווחים ערביים, הנשיא אסד קיבל מסרים חד-משמעיים מישראל שאם ארצו תמשיך לשמש אוטוסטרדה שמעבירה תחמושת מאיראן ללבנון, הוא יסיים כמו נסראללה והנייה.
הסוגיה החשובה מכל היא כמובן איראן. החוליה החזקה ביותר בציר ההתנגדות היא החוליה החלשה ביותר בציר המזרחי: היא אינה מעצמה כלכלית כמו סין ולא צבאית כמו רוסיה ועדיין לא גרעינית כמו צפון-קוריאה. פרופ' וולטר ראסל, מומחה אמריקאי שמרני בעל שם, אמר עוד בתחילת המלחמה שאם ארצות-הברית רוצה להעביר מסר חד-משמעי לברית שקמה מולה, עליה לפעול בנחרצות נגד איראן. ביידן פחות התרשם, אבל בשבוע הבא אולי ייבחר ליורשו מי שכן.
במקרה של טראמפ, המסר התוקפני כלפי איראן עשוי להשתלב במסר הפייסני כלפי רוסיה. הוא עשוי להגיש לפוטין מנחה באירופה בתמורה לאפשרות לפעול באופן נחרץ בהרבה מול משטר האייתוללות. בישראל שמעו כמה הרהורים בנושא מכיוון סביבתו של הנשיא לשעבר. בין שהוא יבשל משהו ובין שישראל, המנה העיקרית לטהרן טרם הוגשה.
על פי דיווחים ערביים, אסד קיבל מסרים חד–משמעיים מישראל שאם ארצו תמשיך לשמש אוטוסטרדה שמעבירה תחמושת מאיראן ללבנון, הוא יסיים כמו נסראללה והנייה
3. התיאוריה והמציאות
שני סיפורים על שני צעירים חרדים: אחד מהם הגיע השבוע למבחן תיאוריה אחרי לימודים מתישים, אבל הבוחן הודיע לו שאינו יכול לעשות זאת: הוטלו עליו עיצומים עקב אי-התייצבותו בלשכת הגיוס. השני, אח לתשעה, דווקא התגייס והשבוע נערכה השבעתו בכותל. אבא החרים, אמא באה כי אמא זה אמא. היא תפסה שם את אחד המפקדים ואמרה לו: אם הילד שלי יחזור מהצבא עם כיפה, כל האחים שלו ילכו אחריו. אם יחזור בלי, כל 70 בני הדודים לא ידרכו פה.
אם להשתמש בביטוי חרדי קצת מתנשא, הצעירים החרדים הם תינוקות שנשבו: לא גדלו על השילוב בין קודש לחול, בין חומר לרוח, בין המדינה לתורה. אין זה משנה אם המשבר הנוכחי יסתיים בגיוס בכפייה או בתקווה להשתלבות, יש 100 מחסומים פסיכולוגיים שהם צריכים לעבור בדרך. בהזדמנות לא חגיגית זו, האם אפשר לתהות מדוע לא קרה בשטח דבר מיוזמתו של הרמטכ"ל להקים חמש ישיבות הסדר חרדיות בגבולנו המזרחי? יש עשרות רבנים ואלפי תלמידים שישמחו למימון מלא של לימודים, אוכל ולינה בשילוב עם הכשרה צבאית. ומדוע בעצם לא קמה עדיין חטיבה חרדית?
כשצעיר חילוני או דתי לאומי מתגייס, כל המשפחה מחכה שיחזור הביתה. כשצעיר חרדי יעשה זאת, חלק מהמשפחות לא יקבלו אותו עם מדים. אז איך קרה שעד לרגע זה לא ניתן שקל להקמת "בית החייל" חדש, לבנים בלבד? האם הציפייה היא שצעיר חרדי גם ימרוד במשפחתו וגם ייצא שבת למגורים מעורבים? ומה עם היוהל"ח, הלוא הוא יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים? והאם במערכת הביטחון מתעקשים בכוונה לא לגייס את החרדים הרבים שרוצים להיות בשלב ב'? נכון, זה רק חודש חיול ואלה כבר גברים בני 40 עם משפחות, אבל אם תיתן להם מדים והם יסתובבו בבני-ברק, לילדים שלהם, עוד מעט בני 18, יהיה קל בהרבה ללכת לצבא.
זה רק צד אחד, כמובן. יש את סוגיית המקלות, ויש את הגזרים, אבל אי-אפשר להשתחרר מהרושם שמערכת הביטחון מבקשת להתקין אצלה מזגן שיצנן את החום הלוהט שבו שרויים מילואימניקים, בלי שבדקה קודם אם יש הכנה למזגן. כמו הצעיר מההתחלה, גם היא עלולה לגלות שמה שעבד בתיאוריה, לא עובד במציאות.
מדוע לא קרה דבר מהיוזמה להקים חמש ישיבות הסדר חרדיות? ומה עם יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים? והאם במערכת הביטחון מתעקשים לא לגייס את החרדים שרוצים להיות בשלב ב'?
4. תוכנית החלופה
המלחמה הכוללת בחזית נתניהו-גלנט הפכה ללחימה: עצימות נמוכה יותר אבל התכתשות יומיומית. השבוע גלנט קרא בטקס הזיכרון לוויתורים משמעותיים תמורת עסקת חטופים, ואילו נתניהו הגדיר מכתב ששר הביטחון שלח לקבינט כ"תמוה". פה לא תהיה שום הסדרה ארוכת טווח, ספק אם תהיה הפוגה הומניטרית.
גלנט מציין בקרוב שנתיים לתפקידו. כמעט בכל יום מאז, נתניהו התחרט מרה על המינוי וביקש להפוך אותו. באביב אשתקד עצרו את הדחת גלנט המוני מפגינים. בסתיו הנוכחי התרחש מבצע הביפרים שיוחס לישראל. אילו התעכב ביממה סער היה כעת שר הביטחון, אבל בחיזבאללה חשדו יותר מדי, המערכת הופעלה והסוף ידוע. כל עוד הלחימה בלבנון וחילופי החבטות עם איראן נמשכים, החלפה אינה על הפרק. אבל גם אם תהיה הסדרה בצפון, וכנראה תהיה, היה עוד שכפ"ץ לגלנט: ההבנה שמאחורי חילופי שרים עומד לכאורה דיל על אישור חוק הגיוס שרוצים החרדים. זה הנושא היחיד שמאיים ציבורית על הממשלה גם מבית.
הקפאת חוק הגיוס פותחת מבחינת נתניהו חלון הזדמנויות להחלפת גלנט. הוא משתרע בין הסדרה בצפון ובין הפעם הבאה שבה יקפוץ לגולדקנופף הפיוז. שר הביטחון החדש, אם זה סער ישירות ואם ישראל כ"ץ בשרשרת מינויים - טרם הוחלט מי לאן - לא יידרש לשלם בפטורים במזומן על המינוי. כמה זמן יש באמצע? זה תלוי מתי יושג הסכם עם ממשלת לבנון בגיבוי אמריקאי וכמה חודשי שקט יקבל נתניהו מהחרדים. לכל הפחות יש כמה שבועות. הסיפור החרדי נכנס לקירור, לא להקפאה: גם תקצוב סבסוד המעונות לילדי אברכים לא יעבור בקלות, וספק אם יעבור בכלל. יש 100 מנהרות להעביר דרכן כספים ולהקל, גפני מכיר את כולן, אבל ההנחה בציבור החרדי היא שכולן יאותרו ויסוכלו. זו המחלה הכרונית של הקואליציה, זו שהולכת ומחמירה אבל ספק אם תהרוג אותה בתקופה הקרובה מאוד.
גם זה קשור לבחירות בארצות-הברית. גלנט נהנה ממטרייה אמריקאית, כמי שהבית הלבן והפנטגון ראו כשגריר ההיגיון בממשלה שהיא לדעתם מטורללת וקיצונית. אבל אם טראמפ ייבחר בשבוע הבא, אפשר לנחש שהוא לא ישלח מברק מחאה נזעם במקרה של חילופי גברי בקריה.
זו הסיבה שבעטייה גם כעבור חודש, טרם נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד לימין הממלכתי. ארבעת חברי הכנסת של סער הם שחקנים חופשיים כעת, ממתינים לחוזה מסודר שינעץ אותם סופית בפנים. וחלון ההעברות לא מאוד רחוק.
הקפאת חוק הגיוס פותחת מבחינת נתניהו חלון הזדמנויות להחלפת גלנט. הוא משתרע בין הסדרה בצפון ובין הפעם הבאה שבה יקפוץ לגולדקנופף הפיוז. לכל הפחות יש כמה שבועות
הכותב הוא עיתונאי חדשות 12
