בחודש אפריל השנה התראיין החקלאי עומר ויינשטיין, ברדיו 103FM: "אנחנו מפונים לניר דוד אבל רוב השבוע בעבודה. כמו אנשי קבע, מדי פעם נוסעים לסוף שבוע ואפטר", תיאר. "אנחנו נוסעים בכלי רכב קטנים יותר לפי ההנחיות. הסיטואציה לא נוחה - אבל הרבה יותר גרוע לנטוש ולא להיות בכלל. המצב לא יכול להישאר ככה, הוא לא נורמלי. אנחנו מחכים בסבלנות, אבל בינתיים זה לא נראה טוב ולא רואים את האופק. היינו שמחים שהפתרון היה מגיע קודם, אבל בסוף יגיע הפתרון". למרבה הכאב ויינשטיין (47) כבר לא יזכה לראות את הפתרון. אתמול הוא נהרג, לצד ארבעה עובדים תאילנדים, מפגיעה ישירה של רקטה במטע התפוחים של משפחתו במטולה.
סכנת השטחים הפתוחים, אותם אלה שמוגדרים על ידי מערכות ההגנה האווירית כ"לא ליירוט", התגלתה אתמול במלוא חומרתה: שבעה נרצחים, בשתי זירות שונות, כתוצאה מרקטות שנפלו במטעים והרגו את העוסקים בפעילות החקלאית.
מטע התפוחים של משפחת ויינשטיין במטולה, שבו עבדו אתמול ויינשטיין והפועלים התאילנדים, נמצא במרחק של כ-100 מטרים בלבד, בקו אווירי, מהגבול עם לבנון. בשעה 11:37 הופעלו ההתרעות במושבה. לפי צה"ל, שני שיגורים חצו מלבנון והתפוצצו במטע – שנחשב לשטח פתוח. מאחד מהם נהרגו החמישה.
מתחקור ראשוני של האירוע עולה שפצצה, ככל הנראה סוג של פצצת מרגמה, פגעה ישירות בעובדים שהיו על טרקטור בזמן שהגיעו לשטח באזור "שער הוותיקים" במטולה, קרוב מאוד לבית הוריו של ויינשטיין. "הוא חיכה להם בשטח, התאילנדים הגיעו אליו, ואז הייתה התרעה", סיפר אחד מתושבי מטולה. "הם ככל הנראה לא הספיקו לקפוץ ולהשתטח על הקרקע. זה אירוע נורא". כוחות מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותם של החמישה.
2 צפייה בגלריה
צוותי ההצלה מטפלים בנפגעים לאחר פגיעת הטיל בכביש 79 , אתמול | צילום: AHMAD GHARABLI, AFP
לדברי חקלאים במטולה, מאז תחילת המלחמה הם המשיכו לעבוד במטעים בהפוגות. גם כשהאזור הוכרז שטח צבאי סגור עד לפני כמה ימים, הם הגיעו לפרקים כדי לקטוף את הפרי ולטפל בעצים. על פי החקלאים, מהיום הראשון למלחמה הם עובדים על פי הנחיות הצבא וההנחיות הביטחוניות מתקבלות בכל יום, על פי הערכת מצב לכל אזור. "המדיניות הרחבה היא לאפשר כמה שיותר להמשיך לעבוד, בהתאם לתנאים בשטח ולהערכות המודיעין והמבצעיות", הסביר אחד מחקלאי המושבה.
בחודש האחרון הכריז צה"ל על מטולה כשטח צבאי סגור, ובחלק גדול מהשטחים החקלאיים לא הותר לחקלאים לעבוד. בתחילת השבוע בוטל חלק משמעותי מההגבלות ואיפשרו לחקלאים להגיע כמעט לכל המטעים, בין השאר בעקבות נטרול איום הירי הישיר של טילי נ"ט מהכפרים הסמוכים והרחקת לוחמי חיזבאללה.
משפחת ויינשטיין היא אחת המשפחות הוותיקות במושבה מטולה. משפחה חקלאית שהייתה מבין מקימי המושבה, ובני הדור הרביעי שלה חיים בה. עומר ויינשטיין ז"ל, רעייתו הדס, וארבעת ילדיהם (17, 14, 13, וארבע) התגוררו בשנים האחרונות בקיבוץ דפנה, ומאז הפינוי עברו לקיבוץ ניר דוד. עומר ויינשטיין נחשב לחקלאי מוערך ובוועידת ישראל לחקלאות, שנערכה בספטמבר האחרון, זכה בפרס "צעיר מבטיח בחקלאות".
"עומר ויינשטיין חקלאי ציוני וערכי, דור רביעי למשפחת חקלאים מפוארת ממקימי מטולה וענף המטעים במושבה", ספד לו אתמול ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל. "עומר, אגרונום ואיש חקלאות בכל רמ"ח אבריו, אהב את עבודת האדמה, והמשיך את דרכם של סביו ואביו היקר, משה ויינשטיין חקלאי ותיק, שהתעקש להמשיך לטפל במטעים ולקטוף את הפרי גם בזמן מלחמה. עומר, כמו כלל חקלאי קו העימות שלא עזבו את ביתם, חשופים כל העת לאיומי האויב, ומשמשים אזרחים-חיילים, בהימצאם ובהגנתם על שטחי הלאום של ישראל בגבולות, בעודם מספקים מזון לאזרחי המדינה. אנו משתתפים בצער המשפחה ובצער ארבע משפחות העובדים הזרים, שנרצחו יחד עם עומר".
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, בעצמו תושב מטולה, אמר אתמול: "נמשיך לפעול על פי הערכות המצב ובזהירות, כפי שנעשה בכל יום. לא נתנתק מהקרקע ולא נעצור ולא נהרוס את מפעל החיים של הגליל מראש הנקרה ועד הר דב. גם אם נצטרך לעבוד רק עם עצמנו, לא נעצור את החקלאות ונאחז בקרקע".
"משפחה טובה ואצילה"
פחות מארבע שעות אחרי המטח הקטלני למטולה, נחת מטח נוסף, הפעם הפגיעה הייתה במטע זיתים לצד כביש 79, באזור שבין קיבוץ אפק לצומת גילעם. גם הפעם התוצאה הייתה קטלנית: אם ובנה – מינא שפיק חסון (60) ז"ל וכרמי רג'א חסון (21) ז"ל, תושבי שפרעם שעסקו במסיק זיתים, נהרגו במקום.
הדיווח על אודות פגיעת רקטה במטע הזיתים התקבל במוקד מד"א בשעה 15:27 ולמקום הוזנקו כוחות גדולים. חובשים ופרמדיקים של מד"א ביצעו באם ובבנה פעולות החייאה, שבסופן נאלצו לקבוע את מותם. גבר כבן 70 נפצע באורח קל מרסיסים בגפיים. "מדובר באירוע מאוד מצער", אמר מפקד משטרת זבולון, ניצב-משנה ניר ג'מבר שהגיע לזירה. "משפחה שעסקה במסיק זיתים נפגעה מרקטה שנפלה סמוך אליהם. כאשר אנחנו הגענו הם כבר היו מוטלים על הרצפה. האם והבן היו ללא רוח חיים". איימן דעקה, תושב שפרעם שמכיר את משפחת חסון הגיע גם הוא לזירת הנפילה. "זו משפחה מאוד טובה ואצילה", סיפר. "הם הגיעו אל מסיק הזיתים, שזו העונה, ושילמו מחיר מאוד כבד. הם היו בשטח פתוח, ולכן לא היה להם הרבה סיכוי למצוא מחסה. אני פונה לממשלה שימצאו הסדר כדי לתת לנו לחיות בשלום. די להפקרות שבה אזרחים משלמים מחיר יקר".
האם ובנה הובאו אמש למנוחות בעירם, שפרעם. רבים הגיעו לנחם את משפחת חסון. "זה אסון קשה ומזעזע מאוד", אמר אחד מקרובי המשפחה. "אחרי ששמענו פיצוצים, התקשרנו אליהם ולא היה מענה. התחלנו לדאוג. אחר כך הגיעה הבשורה העצובה שהם נהרגו בזמן שקטפו זיתים. האמא והבן קשורים מאוד אחד לשני, הם תמיד ביחד, ועכשיו גם מתו יחד באותו מקום".
תושבים אחרים מחו על מה שהגדירו כזלזול מטעם הגופים האחראיים: "היו נפילות בטמרה, ליד שפרעם ובמג'ד אל-כרום, ועדיין לא הפסיקו את הלימודים. כל עוד המלחמה נמשכת, חובתם של הגופים האחראיים לקבל החלטות שישמרו על ביטחוננו. מלבד זאת, צריך להקפיד לא לצאת מהבתים, אם לא מדובר בעניין דחוף".
